רפובליקת ויימאר – הדמוקרטיה הראשונה של גרמניה (1919–1933)
רפובליקת ויימאר Weimar Republic התקיימה בגרמניה בין השנים 1919–1933. היא נולדה מתוך התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה והמהפכה הגרמנית של 1918–1919, שהביאה לקריסת הקיסרות של וילהלם השני ולהכרזת רפובליקה דמוקרטית. האספה המכוננת התכנסה בעיר ויימאר, ושם נוסחה חוקה חדשה שנחשבה מתקדמת במיוחד לזמנה. החוקה קבעה כי גרמניה תהיה מדינה רפובליקנית עם נשיא נבחר, קנצלר ממשלה ופרלמנט דו-בתי, והעניקה זכויות פוליטיות לאזרחיה, זכות בחירה לנשים ולגברים מגיל 20, משאלי עם ויוזמות חקיקה אזרחיות. לצד הישגים אלה, התמודדה הרפובליקה עם אתגרים חמורים. בשנותיה הראשונות חוותה גרמניה אינפלציה קיצונית ומשברים פוליטיים, לצד ניסיונות הפיכה של גורמים קיצוניים משמאל ומימין. באמצע שנות ה־20 הגיעו שנות "הזהב" – תקופה קצרה של יציבות יחסית, שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית, במיוחד בברלין. אולם המשבר הכלכלי העולמי של 1929 הביא להתמוטטות הכלכלה ולעלייה דרמטית באבטלה, מה שפגע באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיה.
חולשה מרכזית של החוקה הייתה בסעיף שאִפשר לנשיא למשול באמצעות צווים בזמן חירום. מנגנון זה נועד להיות זמני, אך בפועל שימש שוב ושוב לעקיפת הרייכסטאג ולערעור היציבות הפרלמנטרית. המתח בין המערכת הדמוקרטית לבין השימוש הרחב בסמכויות חירום יצר קרקע נוחה לכוחות אנטי-דמוקרטיים. בתחילת שנות ה־30 התחזקו המפלגות הקיצוניות – הקומוניסטים מצד אחד והנאציונל סוציאליסטים – הנאצים – מצד שני. האכזבה מהדמוקרטיה, בצירוף המשבר הכלכלי והחברתי, סללה את הדרך לעליית אדולף היטלר לשלטון. בינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר, ובאמצעות צווים נשיאותיים ו"החוק המסמיך" פורקה המערכת החוקתית הדמוקרטית. בכך בא הקץ לרפובליקת ויימאר, והחלה התקופה הנאצית.
החוקה והשיטה: משטר חצי־נשיאותי
ב־11 באוגוסט 1919 הוחלה במהלך פורץ דרך חוקה חדשה לגרמניה. היא יצרה משטר פדרלי וחצי־נשיאותי: בית תחתון—הרייכסטאג Reichstag—נבחר בשיטת ייצוג יחסי, והבית העליון—הרייכסראט Reichsrat—ייצג את המדינות הפדרליות. הנשיא, שנבחר ישירות ל־7 שנים, כלל סמכויות חירום רחבות תחת סעיף 48 שאיפשר לו לשלול זכויות אזרחיות ולהטיל שלטון ריכוזי בעת משבר.
משברים כלכליים ופוליטיים
הרפובליקה נולדה בתקופה שבה היה עליה לעמוד בפערון חובות ענקיים על פי חוזה ורסאי Versailler Vertrag שסיים את מלחמת העולם הראשונה וחייב את גרמניה בתשלום פיצוי כמעצמה מובסת. זה גרם להדפסת כסף מסיבית ולהיפראינפלציה שהגיעה לשיא בשנת 1923. מערכת המפלגות הייתה מאוד מורכבת. החל מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) מפלגה עממית הקיימת גם היום, דרך המרכז Zentrum ועד הקומוניסטים Kommunistische Partei Deutschlands (KPD) והמפלגות השמרניות Deutschnationale Volkspartei (DNVP). קואליציות רבות נשברו מהר, והציבור איבד אמון בשיטה הפוליטית.
שיא התרבות והיצירה
למרות המשברים, זכתה רפובליקת ויימאר לתקופה של פריחה תרבותית יוצאת דופן: זוהי תקופה שמקשרת לעיתים בין תרבות ראוותנית, חדשנות ופולקלור עירוני: בתי ריקודים, אופנה פורצת דרך, התפתחות האמנות וסגנון האר – דקו Art Deco, בית הספר ותנועת הבאוהאוס Bauhaus, ורוח ליברליזם כללית שאפיינה את תקופת הרפובליקה, המזוהה כתקופה שבה "גרמניה רקדה כמו מעולם לא רקדה" — אווירה של חירות רגעית, תענוגות וחיפוש זהות חדשה. אך לצד כל זאת התאפיינה התקופה גם באלימות פוליטית קשה, נסיונות הפיכה כושלים ורציחות של מנהיגים פוליטיים קיצוניים.
שקיעה והתמוטטות
המשבר הכלכלי שעלה שוב בעקבות המשבר העולמי של 1929 גרם לשבירת הממשלה. קנצלר כמו היינריך ברונינג Heinrich Brüning פעל באמצעות צווי חירום נשיאותיים (סעיף 48), תוך עקיפת הרייכסטאג Reichstag.
ב־1933 מינה הנשיא פאול פון הינדנבורג Paul von Hindenburg את אדולף היטלר Adolf Hitler כקנצלר, עיקר הסמכויות עוברות אליו, ו־חוק ההסמכה ממרץ אותה שנה מעביר את השלטון לידיים נאציות, ובאופן מעשי מביא לסיומה של רפובליקת ויימאר.
מורשתה של רפובליקת וואימאר
למרות קיומה הקצר — פחות מ־15 שנה — היא הותירה חותם של לקחים חשובים גם בתקופה שאחרי נפילת גרמניה הנאצית. החוקה שהונהגה השפיעה במידה רבה על חקיקתם של חוקי היסוד של גרמניה Grundgesetz משעת 1949, שמטרתם להעניק מעמד מיוחד ולהגן על העקרונות דמוקרטיים. כמו כן, התקופה משמשת דוגמה לאיכותן של דמוקרטיות צעירות – הן עשויות לפעול, לפרוח, ואף להיכשל אל מול לחצים כלכליים, פוליטיים ופסיכולוגיים. כותבים מודרניים דנים בה בדגש על הקשר לעידן הנוכחי, והזהירו מפני התעצמות הקיצוניות הפוליטית בחברה מודרנית.
העיר ויימאר מצדיקה בהחלט ביקור ומומלץ מאוד לבלות בה לפחות יום מלא אחד. בעת ביקור בעיר ויימאר אנו ממליצים להקדיש זמן לצד ייעדים רבים המומלצים בעיר גם למוזיאון העוסק בעיר כמקום הווסדה של הרפובליקה קצרת הימים.
