המוזיאון היחסית קטן במרכז העיר דורטמונד שוכן במבנה מרשים בן 150 שנה ששרד את מלחמת העולם השניה ומהווה עדות מרתקת לסגנון הארכיטקטוני של ראשית עידן התיעוש. הכניסה למוזיאון חופשית ובנוסף לתערוכות מתחלפות מומלץ להקדיש זמן לתצוגת הקבע “IMPULSE – Baukunst der Industriekultur”, שבה מוצג ההקשר האדריכלי של התרבות התעשייתית מעבר למבנים תעשייתיים טהורים. התצוגה מציגה באמצעות 24 דגמים יפייפיים כיצד מבני תעשייה ומבני ציבור עיצבו את האדריכלות המקומית מאז המאה ה-19 ואילו השפעות נתנו לעיצוב הבניין באזור. בתצוגה פרויקטים מסוגים שונים: ממתקני תעשייה כמו כבשני פלדה, דרך הסבר על תכנון שכונות הפועלים עבור פועלי המכרות, תשתיות כמו תעלות ודרכים ועד כנסיות ייחודיות ושטחים ציבוריים – כולם ממחישים את ההשפעה ההדדית בין התעשייה לאדריכלות היומיומית.
כל מבנה מוצג בדרך מוסברת באמצעות תמונות עדכניות, מודלים מדויקים ו-חומר ארכיוני היסטורי כך שניתן להבין לא רק את המראה שלו אלא גם את ההקשר החברתי והטכנולוגי שבו נוצר. התצוגה מתאימה הן לאנשים עם רקע באדריכלות והן למבקרים סקרנים שרוצים להבין את הקשר בין התעשייה לתכנון העירוני באזור.
העיירה על גדות הריין, הסמוכה לגבול גרמניה / הולנד מבטיחה שפע אתרים יפים ומרתקים למרות שהיא מונה כ 23.000 תושבים בלבד. האימפריה הרומית הותירה אחריה עם התפשטותה צפונה לאורך הריין עיר מרשימה והיום ניתן לבקר בפארק הארכיאולוגי הענק ובמוזיאון השוכן בליבה, המספרים שניהם את סיפורה של התקופה הרומית באיזור. הטבע היפה, האתרים הרבים וגם ההיצע הקולינרי העשיר של העיר ושל האיזור מזמינים לגיחה אל פינה מעט פחות מוכרת לתיירים בגרמניה. במיוחד כתוספת מעניינת לטיול אל חבל הרוהר, לאורך הריין, או לגיחה קצרה מדיסלדורף
הפארק הארכיאולוגי
הפארק LVR-Archäologischer Park Xanten הוא אחד האתרים הרומיים המרשימים והגדולים מצפון לאלפים. הפארק שוכן בשטחה של המושבה הרומית העתיקה קולוניה אולפיה טראיאנה ומהווה מוזיאון פתוח רחב ידיים שבו שוחזרו מבנים רומיים בקנה מידה מלא, בהתאם לממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו במקום. בין האתרים הבולטים ניתן לראות את האמפיתיאטרון המרשים, שבו התקיימו קרבות גלדיאטורים ומופעים לציבור, את מקדש הנמל שעמד על גדות הריין (אפיק הנהר נדד מאז מספר ק"מ מזרחה), שערי העיר וחומותיה. אחד המבנים המרשימים במיוחד הוא המרחצאות הרומיים המשוחזרים, הממחישים את חיי היומיום, תרבות הרחצה והפנאי של תושבי העיר הרומית שלצידם המוזיאון המספר על החיים בתקופה הרומית בהיבטים שונים עם שחזורים מודרניים, תערוכות אינטראקטיביות מתקדמות וסיורים מודרכים. זהו יעד מתאים למשפחות, לחובבי היסטוריה ולכל מי שמעוניין להבין כיצד נראתה עיר רומית בצפון אירופה לפני כאלפיים שנה.
טירת היידלברג, Schloss Heidelberg, היא מן הסמלים המזוהים ביותר עם העיר. היא מתנשאת מעל העיר העתיקה ומשקיפה על נהר הנקר Neckar ממדרון מיוער בקצה יער אודנוואלד Odenwald. מיקומה המרשים והחזות של חורבותיה הפכו אותה לאתר מפתח בזיכרון התרבותי של אירופה המסמל את התנועה הרומנטית. השלב הקדום של הטירה החל במאה ה־13, כאשר רוזני הפפאלץ Pfalz הקימו במקום מבצר הגנתי. בהמשך, עם עלייתם של הנסיכים הבוחרים של הפאלץ (נסיכי־הבחירה של הפאלץ Kurfürsten der Pfalz היו שליטי הרוזנות של חבל הפאלץ שעל הריין והיו בין אלה שחזיקו בזכות לבחור את קיסר האימפריה הרומית הקדושה – נמנו אם כן על שבעת הנסיכים הבוחרים, מעמד שהקנה להם כוח פוליטי רב והשפעה מרכזית בענייני האימפריה, במיוחד בדרום־מערב גרמניה), הפכה הטירה למושב שלטוני מרכזי במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. במהלך הדורות נוספו לה מבנים, אגפים וחצרות, כך שאין מדובר בטירה אחידה אלא ב"סלט" של סגנונות אדריכליים שנבנה והתפתח לאורך כ־400 שנה.
הרומנטיקה בגרמניה הייתה תנועה תרבותית, ספרותית ופילוסופית מרכזית, שהתפתחה מסוף המאה ה-18 ועד אמצע המאה ה-19, בערך משנות ה-1790 ועד שנות ה-1840. היא צמחה כתגובה ישירה לרציונליות של עידן הנאורות ולמהפכה התעשייתית, שנתפסו בעיני רבים כקרות, מכניסטיות ומנוכרות לאדם ולרגש.
Caspar David Friedrich – Der Watzmann
הלך הרוח הרומנטי הדגיש רגש, דמיון, אינטואיציה וחוויה פנימית על פני היגיון טהור. בגרמניה במיוחד קיבלה הרומנטיקה אופי עמוק, לעיתים מלנכולי, עם עיסוק חזק בטבע, בבדידות, בגעגוע (Sehnsucht), במסתורין ובחיפוש אחר משמעות רוחנית. הטבע לא נתפס רק כנוף יפה, אלא כראי לנפש האדם וכמרחב של חופש פנימי. חורבות, יערות, הרים ונהרות הפכו לסמלים של הזמן החולף ושל השבריריות האנושית.
מבחינה היסטורית, הרומנטיקה הגרמנית התפתחה בתקופה של פיצול מדיני וחיפוש זהות לאומית. גרמניה טרם הייתה מדינה מאוחדת, והעיסוק בעבר, במיתוסים גרמאניים, בפולקלור ובימי הביניים שימש מקור לגיבוש תרבותי ולתחושת שייכות. במקביל, התנועה ביטאה גם ביקורת על הקדמה הטכנולוגית והעיר המודרנית.
הרומנטיקה הגרמנית הותירה חותם עמוק על התרבות האירופית כולה, והשפעתה ניכרת עד היום בתפיסות של טבע, רגש וזהות רוחנית. בספרות ובשירה בלטו יוצרים כמו נובאליס, פרידריך פון הרדנברג (Friedrich von Hardenberg), האחים אוגוסט וילהלם שלגל (August Wilhelm Schlegel) ופרידריך שלגל (Friedrich Schlegel), אֶ.ת.א. הופמן, ארנסט תאודור אמדאוס הופמן (Ernst Theodor Amadeus Hoffmann), היינריך היינה (Heinrich Heine) ויוהאן לודוויג טיק (Johann Ludwig Tieck), ששילבו ביצירתם חלום, פנטזיה, מיתוס ולעיתים גם אירוניה ואפלה. בפילוסופיה תרמו לעיצוב החשיבה הרומנטית הוגים כמו פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג (Friedrich Wilhelm Joseph von Schelling) ויוהאן גוטליב פיכטה (Johann Gottlieb Fichte), שראו בטבע וברוח ביטויים של עיקרון מאחד. באמנות החזותית מזוהה הרומנטיקה הגרמנית במיוחד עם הצייר קספר דויד פרידריך (Caspar David Friedrich) ועם פיליפ אוטו רונגה (Philipp Otto Runge), שביצירותיהם הדגישו את עוצמת הטבע ואת מקומו הזעיר והמהורהר של האדם מול האינסוף.
הרומנטיקה הגרמנית הותירה חותם עמוק על התרבות האירופית, והשפעתה ניכרת עד היום בתפיסות של טבע, רגש, זהות וחיפוש משמעות מעבר לשכלתנות גרידא.
חצרות הבירה (Biergärten) הן אחד הסמלים התרבותיים הבולטים של גרמניה, ובמיוחד של דרום המדינה. מדובר במוסד חברתי עתיק שמגלם את רוח האירוח הבווארית, השמחה והאהבה ל"מיץ הדגן". חצר בירה טיפוסית היא מקום פתוח ומוצל, לרוב תחת עצי ערמון ותיקים, שבו יושבים האורחים סביב שולחנות עץ ארוכים, שותים בירה קרה ומבלים יחד באווירה רגועה ולא רשמית.
מוזיאון שהוא חווייה של אדריכלות ואמנות מן השורה הראשונה מצדיק בהחלט ביקור בעיר האגן. הוא נקרא על שמו של אספן האמנות שיזם את הקמתו קרל ארנסט אוסטהאוס (Karl Ernst Osthaus). את הבניין עיצב עבורו תוך ירידה לפרטי פרטים האדריכל והאמן הבלגי הנרי ואן דה ולדה Henry van de Velde כחללים בסגנון אר-נובו שיתאימו להצגת אוסף האמנות של אוסטהאוס.
ויימאר, עיר הרוח, האמנות והדרמה של גרמניה, מהווה יעד אידיאלי למטיילים המתעניינים בהיסטוריה, באמנות ובתרבות. העיר נגישה בקלות ברכבת, ומומלץ לשהות בה לפחות יום מלא (או שניים) כדי להיחשף לשפע הסיפורים, ולמורשת החשובה שלה. השפעתה של העיר על התרבות, ההיסטוריה והזהות הגרמנית גדולה מאוד. כאן נולדו רעיונות פוליטיים ויצירות תרבותיות ששינו את פני גרמניה וחלקם אף את אירופה כולה – מהקלאסיקה הספרותית של גתה ושילר דרך בית הספר לבאוהאוס והרפובליקה הראשונה של גרמניה, ועד מחנה הריכוז המעיד על נקודת השפל של ההיסטוריה הגרמנית ושל התרבות האנושית. ויימאר מדברת בקול רם על חירות, יצירה ואחריות היסטורית. ההיצע התרבותי, לצד אפשרויות קולינריות מגוונות, גלריות וחנויות מיוחדות, משרה תחושה של עיר גדולה ומלאת חיים, אף על פי שהעיירה בלב תורינגיה מונה כ- 65 אלף תושבים בלבד. העיר נוחה להליכה רגלית, מלאה גנים, אתרי תרבות ומוזיאונים – שילוב אידיאלי לטיול מהנה ומעשיר.
גתה ושילר, פסליהם במרכז העיר ואימאר
מגתה ועד הבאוהאוס
ויימאר מוכרת בעולם כעירם של יוהאן וולפגנג פון גתה ופרידריך שילר – שני עמודי התווך של הספרות הגרמנית. שניהם חיו ופעלו בעיר במאה ה־18, ובתיהם הפכו למוזיאונים מבוקרים עד היום. תחת חסותם של דוכסי סקסוניה־ויימאר, הפכה העיר למוקד תרבותי מהמעלה הראשונה, מה שהעניק לה את הכינוי "אתונה של הצפון".
בתי מסגרת עץ (Fachwerkhäuser) הם אחד הסמלים הבולטים של גרמניה ושל מרכז אירופה.
סגנון הבנייה שהתפתח בימי הביניים והפך לנפוץ במיוחד בערים ועיירות בגרמניה עד המאה ה־19. ייחודו בשלד העץ החשוף והבולט המופיע בדוגמאות גאומטריות מרשימות שבין קורותיו מילוי של טיט צבוע בד"כ בצבע לבן או צבע בהיר אחר או לחילופין, מילוי לבנים. קורות העץ מחוברות זו לזו באמצעות יתדות עץ והן השלד הסטאטי הנושא את משקל הבניין. לכל איזור וחבל ארץ דוגמא גיאומטרית אופיינית שעל פיה נבנה שלד הקורות.
למרות שבאופן כללי בחרנו להמתקד ביעדים מרתקים בגרמניה שלרוב נמצאים בשולי היעדים הידועים והתיירות ההמונית, החלטנו לכלול בין ההמלצות שלנו גם את איזור בוואריה הגבוה (Oberbayern) על גבול אוסטריה ואת סביבתה של העיירה הקטנה בלב ליבו של הנוף האלפיני המרתק. למרות (ואולי דווקא בגלל) מאות אלפי המבקרים המציפים כאן מידי שנה מספר קטן של אתרים בסביבתה החלטנו לכלול את הסביבה בין היעדים שלנו, ולהראות שעם תכנון מוקפד ניתן בהחלט להגיע לביקור מהנה הרחק מנחילי התיירות ולבחור בנתיבים עם ממסלולי הליכה יפיפיים שבהם תצעדו כמעט לבד בנוף עוצר נשימה.
קצת על האופי של דיסלדורף, מה בינה לבין שכנותיה קלן וערי חבל הרוהר השכן?
עבור התייר הישראלי דיסלדורף היא יעד מרתק ונגיש שאליו מוצעות טיסות ישירות מנתב"ג (עם חברת Eurowings) . יש הרבה מה לראות ולעשות כאן וניתן לבלות בעיר מספר ימים, כמו כן היא יכולה לשמש נקודת מוצא לטיולים רבים ומהנים אל איזורים ואל ערים שונות בסביבתה. בירתה של מדינת המחוז נורדריין ווספאליה המונה כ- 620 אלף תושבים, שונה מאוד באופייה מן הערים השכנות. דיסלדורף נתפסת כעיר האופנה, עיר של אוכלוסייה עמידה בורגנית ומסודרת, עיר בינלאומית. שדרת הקניות המפורסמת הקוניגסאלה המכונה בחיבה פשוט ה- Kö מסמלת עושר והקפדה אופנתית. תושבי העיר נחשבים לרוב פתוחים ואניני טעם, וזו עיר שמזמינה חוויות תרבותיות, גלריות, תיאטרון ומוסדות בינלאומיים.
לעומתה, ערי חבל הרוהר: אסן, דורטמונד, בוכום, דואיסבורגומולהיים – נושאות בגאווה את מורשת הפועלים והמכרות (שכבר אינם אבל את חותמם על אופי האיזור לא ניתן למחוק) ויש להן אווירה עממית, חמה וקהילתית. הרחובות מלאים באנרגיה עירונית של שכונות פועלים שהפכו למרכזי תרבות, עם ברים פשוטים, מסעדות עממיות, ותחושת "כולנו יחד" שמאפיינת את חבל רוהר. המקומיים גאים במורשת התעשייתית ובסולידריות, ויש הרבה תחושת קהילה ופשטות מול ההדגשה של אופנה וסטייל שמאפיינת את דיסלדורף.
