יעד מומלץ למשפחות בלבו של חבל הרוהר. ההתמחות המרכזית של גן החיות דיסבורג היא בגידול בעלי חיים שמקורם באוסטרליה. באף גן חיות גרמני אחר לא ניתן למצוא מגוון כה רחב של מיני קנגורו כמו כאן בסמוך לריין. תוכלו לראות כאן מינים מוכרים ופחות מוכרים של קנגרו לצד מינים קטנים ונדירים יותר, כמו קנגורו חולדה זנב-מברשת. גולת הכותרת של הגן הן הקואלות – למעלה מ-30 גורים נולדו כאן במהלך 25 השנים האחרונות. בזכות זאת נחשב גן החיות דיסבורג למרכז שאליו באים מכל רחבי אירופה עובדי גני חיות עדי להתמחות בטיפול בקוואלות והוא אחראי על תוכנית הרבייה האירופית לשימור המין.
הוומבאטים אהובי הקהל משלימים את האוסף האוסטרלי והמתחם המודרני והנגיש מאפשר למבקרים לפגוש גם ציפורים מקרוב, בגובה העיניים, ולחוות תחושת קרבה אמיתית לעולם החי של היבשת הדרומית. תוכלו תוכלו להתרשם כאן מאקווריום גדול או לצאת למסע מרתק באגף הטרופי. אל תחמיצו את הקואלות, מופעי הדולפינים ואריות הים בדולפינריום ואת אזור הקופים הגדול.
מוזיאון למברוק (Lehmbruck Museum) בדואיסבורג הוא אחד המוסדות המרכזיים לאמנות מודרנית ועכשווית בחבל הרוהר ובגרמניה כולה. הוא נקרא על שמו של הפסל הגרמני וילהלם להמברוק (Wilhelm Lehmbruck), יליד העיר, ונפתח לקהל בשנת 1964. המוזיאון ממוקם בלב פארק ירוק, ומבנהו, שתוכנן על ידי האדריכל, בנו של וילהלם, מאנפרד להמברוק (Manfred Lehmbruck), נחשב ליצירת מופת של אדריכלות מודרניסטית, עם חללים מוארים הפתוחים לסביבה הטבעית.
האוסף המרכזי של תצוגת הקבע במוזיאון מבוסס על עבודותיו של להמברוק, ובמהלך השנים נרכשו 165 בעיקר פסלים. בשנת 2009 נוספו לאוסף מתוך עיזבונו 33 פסלים נוספים, 18 ציורים, 11 עבודות פסטל, 819 רישומים ו־260 הדפסים – סך הכול 1,141 יצירות. יצירות אלה הושאלו בעבר על ידי משפחתו, וכיום הן חלק בלתי נפרד מהאוסף הקבוע.
Eva AeppliJaen Tinguely & Niki de Saint PhalleWilhelm Lehmbruck מוזיאון להמברוקמוזיאון להמברוקGoeffrey Hendricks / Sky Car
מעבר לעבודות להמברוק, המוזיאון מחזיק באוסף איכותי של פיסול מודרני מגרמניה ומהעולם, כולל יצירות של אריסטיד מאיול (Aristide Maillol), אלברט ג'קומטי (Alberto Giacometti), הנרי מור (Henry Moore), נעמי רפרט (Naomi Reppart), גרהרד ריכטר (Gerhard Richter) ואחרים. בנוסף, קיימת תצוגה חשובה של ציור גרמני מהמאה ה־20, במיוחד אקספרסיוניזם – עם עבודות של אמני קבוצת "הגשר" כגון ארנסט לודוויג קירשנר (Ernst Ludwig Kirchner), אריך הקל (Erich Heckel), קרל שמידט-רוטלוף (Karl Schmidt-Rottluff), מקס פכשטיין (Max Pechstein) ואוטו מולר (Otto Mueller).
עוד מיוצגים באוסף אמנים בולטים כגון אוגוסט מאקה (August Macke), אלכסיי פון יאוולנסקי (Alexej von Jawlensky), אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka), אמיל נולדה (Emil Nolde), היינריך קמפנדונק (Heinrich Campendonk), כריסטיאן רולפס (Christian Rohlfs) ויוהנס מולצאן (Johannes Molzahn). גם זרמים נוספים באמנות הגרמנית, כמו הבאוהאוס וציוריו של מקס בקמן (Max Beckmann) וארנסט וילהלם ניי (Ernst Wilhelm Nay), מוצגים לצד תצלומים והדפסים משלימים.
לצד התצוגות הקבועות מתקיימות בו תערוכות מתחלפות, סדנאות והדרכות לכל הגילים. האמנות יוצאת מדלתות המוזיאון גם לחללים הציבוריים בעיר – כולל הפסל הענק Rheinorange, יצירתו של אוטו פיינינגר (Otto Piene), שהוצב ב־1992 במקום שבו נהר הרוהר נשפך אל הריין. הפסל בגובה 25 מטר, בצבע כתום עז, מסמל את המפגש בין טבע, תעשייה ותרבות – ערכים שמוזיאון להמברוק מבטא באופן מובהק.
שילוב מרתק של פיסול, ציור, אדריכלות ונוף הופך את הביקור במוזיאון לחוויה אמנותית כוללת. עבור חובבי תרבות, מדובר באחד היעדים החשובים ביותר של אמנות בחבל הרוהר.
מתחת לכביש A59 ממש בקצהו של הנמל היבשתי בדיסבורג, מטרים ספורים ממוזיאון קופרסמוהלה ניתן למצוא אוסף מרשים של אומנות גרפיטי כחלק מפרויקט "הגרפיטי של המולדת". במסגרת הפרויקט צויירו על גבי עמודי בטון הנושאים מעליהם כביש מהיר ציורי גיר המספרים את סיפורה של הזהות המקומית ואת הקשר של כמה מבני העיר דיסבורג וחבל הרוהר למולדתם. מוצגות כאן דמויות מקומיות וסמלים המאפיינים את חבל הרוהר בכלל ואת העיר דויסבורג בפרט. הפרויקט שואב השראה ממחשבותיהם ורעיונותיהם של כמעט 1,000 תושבים שהשתתפו בו. לצד כל אחת מן הדמויות מופיע QR-CODE שאותו ניתן לסרוק כדי לראות סרטון וידאו באתר ייעודי שמספר את סיפורה של הדמות ואת הקשר שלה למקום.
אחד המוזיאונים החשובים והמרתקים בגרמניה העוסקים בהיסטוריה, בהווה ובעתיד של התחבורה בנהרות ובתעלות. הוא שוכן בשכונת רוהראורט (Ruhrort), הנמצאת בלב אזור הנמל ההיסטורי של דיסבורג, בסמוך למפגש נהרות הריין והרוהר – אחד מצמתים התחבורתיים היבשתיים החשובים ביותר באירופה.
הפסל Tiger and Turtle הוא פסל ייחודי שהוצב ב- 2011 על גבי גבעה בדרומה של דיסבורג, קרוב לריין. מבנה המתכת בצורת רכבת הרים שעל רובה ניתן לעלות וללכת על גבי הפסים. היצירה שעוצבה על ידי האמנים אולריך גנט והייקה מוטר משלבת בין הדינמיות של רכבת הרים לבין החוויה האיטית של הליכה רגלית בהשוואה למהירות הגבוהה של הקרוניות שלה אנו מצפים ברכבות הרים ומכאן השם המשלב בין "נמר" ו"צב". הפסל מציע נוף פנורמי של האזור התעשייתי ומסמל את השילוב בין טבע, טכנולוגיה ואמנות.
אנו ממליצים להגיע לפסל אם אתם מבלים יום שלם בדיסבורג. נשמח לכלול את האתר המאוד לא שגרתי במסלול ייחודי של טיול בחבל הרוהר או במסלול התנועה של חבל הרוהר שמוצע באתרנו.
בביקור באחת ממבשלות הבירות הגדולות בגרמניה תוכלו ללמוד על טכניקת בישול הבירה המסורתית ולחוות את בישולה של אחת מהבירות הגרמניות המוכרות ביותר מסגנון פילזנר (המכונה בישראל "בירה לבנה"). במבשלה מוצעים סיורים אותנטיים, שבהם ניתן בנוסף לאינפורמציה מקיפה גם לטעום קצת מן המשקה שהוא אחד מיסודותיו של חבל הרוהר. לאחר הסיור מומלץ להנות מארוחה קלילה ונעימה בליווי בירה טרייה במזנון המודרני שבמקום
חלק זה של העיר דיסבורג ידוע הרבה מעבר לגבולות העיר בעיקר בגלל המוניטין הלא חיובי שלו מן העשורים האחרונים. לעתים קרובות הוא מתואר כשכונה בעייתית, בעיקר בשל אתגרים חברתיים וכלכליים כמו אבטלה ועוני. שיעור גבוה מאוד של מהגרים יוצר מתחים חברתיים גם בין מהגרים מארצות מזרח אירופה (רומניה, בולגריה) לבין מהגרים מן המזרח התיכון ומארצות ערביות. שיעור הפשיעה הגבוה הוביל לכך שהשכונה הוגדרה לעיתים כ " NO GO AREA". עם זאת, רבים מתושבי דיסבורג סבורים שחשוב לראות את התמונה באופן שלם יותר: השכונה ובעיקר הרחוב הראשי שבליבה (Weseler Straße) מפורסמים גם בזכות ריכוז גדול של חנויות לאופנת חתונות בעיקר לקהל לקוחות עם רקע של הגירה מטורקיה וארצות ערב. במסעדות הרבות מוגש בעיקר אוכל טורקי אותנטי כמו לחמג'ון, דונר, גוזלמה. גם כנאפה ניתן למצוא בשכונה שמושכת אליהם קולינרית מבקרים רבים ויודעי ח"ן. בשכונה נמצא גם מסגד גדול, השני בגודלו בגרמניה, הנחשב לסמל לעושר התרבותי של האזור והוא פתוח לביקורים מחוץ לשעות התפילה.
רובע מרקסלו אמנם עומד בפני אתגרים גדולים, אך אין לשלול אותו כיעד ראוי ומעניין לביקור, המציג פן חשוב של של החיים בחבל הרור. למרות שרמת הפשיעה ברובע ירדה בשנים האחרונות והיא סטטיסטית אינה גבוהה מזו של שאר חלקי העיר קשה מאוד להפטר מהתדמית הבעייתית שנוצרה. אם אתם מעוניינים בביקר בחבל הרוהר באופן הכולל גם חשיפה לפינות שמראות את האתגרים שעמם מתמודדת גרמניה וחבל הרוהר בפרט בעשורים האחרונים אנו ממליצים על ביקור גם באיזור הזה.
בשנת 1902, בזמן שחבל הרוהר היה בעיצומו של תהליך תיעוש מהיר, הקים התעשיין אוגוסט תיסן August Thyssen את מפעל הפלדה מיידריך Meiderich, שפעל בדיסבורג עד שנת 1985. לאחר סיום הפעילות של יצרן הפלדה נאבקו רבים מתושבי העיר נגד הריסת התנורים, המבנים והמתקנים שבמקום ולמען שימור והנצחת המורשת התעשייתי ועלה בידם למנוע את הריסתם ואת שינוי הייעוד של הקרקע. כך נוצר במתחם פארק מהגדולים מסוגו בעולם שבו מבני התעשיה הענקיים של מפעל הפלדה מתכסים אט אט בטבע הפראי שמחזיר לעצמו אט אט את השליטה בפארק. ההתערבות בתהליך השתלטותה של הצמחיה על המתקנים היא לצורת שימור בטיחותם של המבנים ושל המבקים בפארק.
בנמל הפנימי של דואיסבורג ברובע רוהראורט Ruhrort, ניתן לרכב על אופניים ואף לבקר במוזאון המוקדש לתעבורה היבשתית בנהרות.
הנמל ששימש בעבר לשינוע פחם ופלדה הפך בשנים האחרונות למרכז עירוני שוקק. בעבר היה הנמל אזור תעשייתי חשוב, אך כיום הוא עבר מתיחת פנים משמעותית וכולל משרדים, מסעדות, מוזיאונים ואזורי מגורים. באמצעות שילוב חכם של דרכי תחבורה – כבישים, תעלות ומסילות ברזל – הפך הנמל לצומת לוגיסטית מובילה במרכז אירופה. שטחו של הנמל 15.500 דונם, כ-20.000 ספינות ו-25.000 רכבות מטפלות מידי שנה ביותר מ-133 מיליון טונות של מטען. חשיבותו של הנמל עבור מדינת נורדריין-וסטפאליה התעשייתית גדולה מאוד. כנותן שירותי לוגיסטיקה, הנמל פועל לא רק ברמה המקומית והלאומית, אלא גם מרחיב את הרשת הבינלאומית, תוך שימוש בדואיסבורג כעוגן מרכזי ברשת.
תנורי הקוק הענקיים הם חלק בלתי נפרד מן הנוף ומן המורשת התעשייתית של חבל הרוהר.
כמה מ 17 אתרי הייצור הוכרזו כאתרי מורשת בגלל תפקידם המרכזי בייצור הפלדה ומספרם הגדול של העובדים שהפעילו תנורים אלו במשך עשרות שנים. בתנור התעשייתי הענק (לעתים אורכו מאות מטרים) מחממים את הפחם שנכרה בבטן האדמה (לאחר שזהו נגרס לגרגרי חצץ) לטמפרטורות גבוהות של עד 1.500 מעלות צלזיוס לכ- 20 שעות ללא נוכחות חמצן.
