המוזיאון Museum Küppersmühle für Moderne Kunst הוא אחד המוסדות החשובים לאמנות מודרנית בגרמניה, ושוכן במבנה תעשייתי היסטורי בנמל הפנימי של העיר Innenhafen . המבנה שימש בעבר כטחנת קמח גדולה, ובשנות ה־90 הוסב למוזיאון בתכנון האדריכלים הרצוג ודה־מורון Herzog & de Meuron. השימור של הקירות המסיביים, החללים הגבוהים והחיבור הישיר למים מעניקים למוזיאון אופי ייחודי, המשלב בין עבר תעשייתי לאדריכלות עכשווית מאופקת. חדר המדרגות המיוחד של המוזיאון הפך לחלל איקוני של אדריכלות עכשוית בחבל הרוהר ואסור לפספס אותו!
לבו של המוזיאון בדיסבורג הוא האוסף הקבוע של משפחת שטרהר Sammlung Ströher, הנחשב לאחד האוספים הפרטיים החשובים ביותר של אמנות גרמנית לאחר מלחמת העולם השנייה. האוסף מתמקד בעיקר בציור, פיסול ומיצבים משנות החמישים ואילך, עם דגש על זרמים מרכזיים באמנות הגרמנית המודרנית. בין האמנים הבולטים המוצגים כאן ניתן למצוא את גרהרד ריכטר Gerhard Richter, זיגמר פולקה Sigmar Polke, אנסלם קיפר Anselm Kiefer, גאורג באזליץ Georg Baselitz, מרקוס ליפרץ Markus Lüpertz, יוזף בויס Joseph Beuys, בלינקי פלרמו Blinky Palermo ויורג אימנדורף Jörg Immendorff. העבודות מוצגות באופן מרווח ומאפשרות התבוננות מעמיקה בהתפתחות הסגנונית והאידאולוגית של כל אמן.
בנוסף לאוסף הקבוע מתקיימות במוזיאון תערוכות מתחלפות Sonderausstellungen, המתמקדות באמנים בודדים, בנושאים היסטוריים או בדיאלוגים בין דורות שונים של יוצרים. תערוכות אלו נשענות על מחקר אוצרותי מעמיק ומציעות פרשנות חדשה לאמנות המוצגת.
בצמוד למוזיאון פועלת מסעדת קופרסמוהלה Küppersmühle Restaurant, המנוהלת על ידי השף ביורן פרייטאג Björn Freitag, אחת הדמויות המוכרות בקולינריה הגרמנית. המסעדה משלבת מטבח עילי עם נוף לנמל, ומהווה חלק בלתי נפרד מחוויית הביקור במקום. קטנים הסיכויים למצוא כאן שולחן פנוי ללא הזמנה מראש. המחירים מאוד גבוהים אבל הולמים את האיכות והשירות.
מוזיאון שהוא חווייה של אדריכלות ואמנות מן השורה הראשונה מצדיק בהחלט ביקור בעיר האגן. הוא נקרא על שמו של אספן האמנות שיזם את הקמתו קרל ארנסט אוסטהאוס (Karl Ernst Osthaus). את הבניין עיצב עבורו תוך ירידה לפרטי פרטים האדריכל והאמן הבלגי הנרי ואן דה ולדה Henry van de Velde כחללים בסגנון אר-נובו שיתאימו להצגת אוסף האמנות של אוסטהאוס.
דרזדן, בירת סקסוניה, נחשבת בזכות האדריכלות, האמנות והתרבות שלה לאחת הערים המרשימות ביותר בגרמניה. פריחתה הגדולה החלה במאות ה־17 וה־18 כאשר שליטי סקסוניה, ובעיקר אוגוסטוס הגדול, השקיעו בה משאבים עצומים. בתקופה זו נבנו ארמונות מרהיבים, כנסיות מפוארות ואוספי אמנות נדירים נאספו, מה שהפך את העיר למרכז תרבותי ידוע באירופה.
המאה ה־19 הביאה עימה המשך צמיחה כלכלית ותרבותית. דרזדן הפכה לעיר תעשייה, אך לא איבדה את אופייה האלגנטי. היא הייתה בית לאמנים, מוזיקאים ואדריכלים חשובים, ושימשה יעד לאצולה ולמבקרים מכל רחבי אירופה. המשבר הגדול בתולדותיה התרחש בפברואר 1945, כאשר הפצצות כבדות של בעלות הברית החריבו את דרזדן כמעט לחלוטין. מרכז העיר נחרב, רבבות מתושבי העיר נקברו תחת הריסות הבתים, והאתרים ההיסטוריים הרבים הפכו לעיי חורבות. החורבן נחרת בזיכרון הקולקטיבי של גרמניה כולה כסמל לעוצמת החורבן שהביאה על עצמה.
לאחר המלחמה, תחת שלטון גרמניה המזרחית כחלק מן הגוש הסובייטי, החלה בנייה מחודשת חלקית, אך רק לאחר איחודה של גרמניה ב־1990 נפתח פרק חדש בשיקום יסודי של המורשת ההיסטורית המפוארת של העיר. שחזור מפואר של כנסיית הנשים Frauenkirche ושל העיר העתיקה סימן את תחייתה של דרזדן. כיום היא משלבת היסטוריה דרמטית, אמנות עילית וחיים מודרניים, ומהווה פנינה אמיתית של יופי נדיר בלב מה שהיה מזרח גרמניה – יעד חובה למטיילים המחפשים יופי ותרבות לצד סיפור מרגש של חורבן ותקומה.
נהר האלבה והעיר העתיקה של דרזדן
העיר העתיקה (Altstadt)
העיר העתיקה של דרזדן היא הלב ההיסטורי והתרבותי שלה. כאן ניתן למצוא את המבנים המרשימים ששוחזרו לאחר מלחמת העולם השנייה, ובהם בראש ובראשונה כנסיית הנשים Die Frauenkirche המפורסמת, שהפכה לסמל של פיוס ותקווה. הכיכר שסביבה שוקקת בבתי קפה וחנויות, ומשדרת אווירה אירופית קלאסית. בנוסף, כדאי לבקר ב־Residenzschloss, ארמון האצולה ששוחזר בקפידה ומציג אוספי אמנות ואוצרות זהב. הטיול בעיר העתיקה מאפשר להבין כיצד שוחזרה דרזדן ממש מחורבן מוחלט, ומהווה חוויה מרתקת של היסטוריה, תרבות ותיירות מודרנית.
כנסיית הנשים Die Frauenkirche
הכנסייה הפרוטסטנטית המרשימה היא ללא ספק סמלה החשוב ביותר של דרזדן. סיפור בנייתה מחדש מן הריסות העיר לאחר עשרות שנים שבהם שכבה חריבה מספר את סיפורה של העיר כולה. חורבן מוחלט ושיקום. הפכה כנסיית הנשים של דרזדן לסמל עולמי לסובלנות ולשלום.
היא הושלמה לראשונה ב- 1743. הכיפה, שזכתה לכינוי "הפעמון האבן", לא הייתה רק שיא קו הרקיע של העיר אלא גם אתגר אדריכלי. לאחר ההפצצה על דרזדן ב־13 בפברואר 1945 נותרה הכנסייה עומדת עוד יום אחד בלבד – ואז קרסה אל תוך עצמה משום שהאבן הגירית לא עמדה בחום הגבוה. חורבותיה הסמליות של הכנסייה נותרו על תִּלָן כחצי מאה, ללא נגיעה. לאחר נפילת החומה התאפשר השיקום. החל משנות התשעים הכנסייה נבנתה מחדש בזכות תרומות מרובות. בשנת 2005 נערך טקס החנוכה המחודש. מאז הפכה הכנסייה למגנט המושך בצדק כל מבקר בדרזדן. סיורים שונים מציעים מבט על ההיסטוריה, הארכיטקטורה והמשמעות הדתית של המבנה. מדריכי מתנדבים עומדים לרשות המבקרים בשעות הפתיחה לשאלות. בתשלום סמלי ניתן לשכור גם מדריכי שמע. לעומת זאת, ה"כנסייה התחתונה" משמשת כמרחב שקט להתבוננות אישית ולתפילה.
כנסיית הנשים בדרזדן – אחת הכנסיות המעניינות והיפות בגרמניה אשר סיפור שיחזורה סימלי עבור שיקום העיר אחרי חורבנה במלחמת העולם ה- II
בניין האופרה של דרזדן Die Semperoper
האופרה של דרזדן, ה־Semperoper, היא אחת מהאופרות המפורסמות בעולם ומהווה פנינה אדריכלית מרהיבה בלב העיר. הבניין ההיסטורי, שתוכנן בידי גוטפריד זמפר (Gottfried Semper), שוחזר גם הוא בקפידה לאחר מלחמת העולם השנייה וכיום מארח מופעי אופרה, בלט וקונצרטים ברמה בינלאומית. ביקור במקום מאפשר להציץ למסורת תרבותית עשירה ולהתרשם מאולם מפואר בעל אווירה ייחודית.
מצעד הנסיכים“ Fürstenzug – אחד מסמליה המרשימים של דרזדן.
יצירת אמנות עצומת ממדים, המתנשאת לאורך כ־102 מטרים על קיר ארמון האצולה Residenzschloss בעיר העתיקה. היא מתארת מצעד היסטורי של שליטי סקסוניה משושלת וטין Wettin, מהמאות ה־12 ועד המאה ה־19 – בסך הכול 35 דוכסים ומלכים, בליווי חיילים, מדענים, אמנים וילדים.
מצעד הנסיכים
במקור צוירה היצירה באמצע המאה ה־19 כציור קיר, אך בשל פגיעות החומר לשחיקה הוחלט בראשית המאה ה־20 להעביר אותה לפסיפס של אריחי פורצלן ממייסן, הידועה כאיכותית ועמידה במיוחד. כך הפכה ליצירת הפסיפס הגדולה ביותר בעולם. למרות ההפצצות הקשות של פברואר 1945, „מצעד הנסיכים“ נותר כמעט שלם, והיום הוא נחשב לאחת האטרקציות הבולטות בדרזדן. המבקרים יכולים ללכת לאורכו ברחוב Augustusstraße, ולהתרשם מהפאר ההיסטורי של סקסוניה.
מוזיאון הצוינגר (Der Zwinger)
אחד מסמליה הידועים ביותר של דרזדן הוא קומפלקס הבארוק המרשים צוינגר. המקום נבנה במאה ה־18 כארמון חגיגות וגנים מלכותיים, וכיום הוא מארח מוזיאונים חשובים ובהם הגלריה לציור ישן המציגה יצירות של רפאל, טיציאן ורמברנדט. הארכיטקטורה העשירה, המזרקות והחצר הפנימית המרשימה הופכות את המקום לאחד מאתרי החובה בעיר. ביקור במקום משלב בין חוויית אמנות מהמעלה הראשונה לטיול באווירה מלכותית, ומעניק למבקרים הצצה לעוצמתה התרבותית של סקסוניה בעבר.
מרפסת ברוהל – הטיילת שהיא גם מרפסת
הטראסה של ברוהל Brühlsche Terrasse מכונה גם "המרפסת של אירופה", ולא במקרה. זוהי טיילת על גדת נהר האלבה ממנה נשקפים נהר האלבה והגשרים היפים של דרזדן. בעבר שימשה המרפסת מפגש לאצולה ולמלומדים, וכיום היא אתר אהוב על מטיילים ותושבים. לאורכה ניצבים מבנים מרשימים כמו בית האקדמיה לאמנות והספרייה המלכותית. ההליכה לאורכה מומלצת במיוחד בשעת שקיעה, אז העיר והנהר מתמזגים למראה עוצר נשימה. זהו אחד המקומות הרומנטיים והציוריים ביותר בדרזדן.
טיילת גדות האלבה בדרזדן
בית הכנסת החדש של דרזדן
בניית בית הכנסת החדש בדרזדן הושלמה בשנת 2001 והוקם באותו המקום שבו הוחרב בליל הבדולח בית הכנסת שעמד במקום, הנקרא סמפר-סינגגוגה. המבנה המודרני עם פינותיו החדות שנוי במחלוקת בין תושבי העיר.
בית הכנסת החדש של דרזדן
העיר החדשה (Neustadt)
מעבר לנהר, בצידה המזרחי של דרזדן, נמצאת שכונת העיר "החדשה" – החלק האלטרנטיבי והתוסס של העיר. כאן מצפות לכם גלריות קטנות, ברים, מסעדות מגוונות וחנויות ייחודיות. האזור משלב היסטוריה עם תרבות מודרנית: פסלי רחוב, ציורי קיר צבעוניים, גרפיטי ותחושה של יצירתיות מתמדת. כמובן שהכינוי "העיר החדשה" – הנוישטדט, הוא יחסי בלבד – גם הרובע הזה הוא בן מאות שנים. הרובע והאיזור אהוב במיוחד על צעירים ותיירים שמחפשים חיי לילה ומפגש עם התרבות המקומית העכשווית. ביקור במקום מאפשר לראות את דרזדן מזווית פחות רשמית, מלאת חיים ובעלת אופי שונה לחלוטין מהעיר העתיקה.
ציור קיר בעיר החדשה Neustadt בדרזדן
ההמלצות שלנו הרחק מן האתרים התיירותיים המוכרים:
הקהילה היהודית החדשה והאלטרנטיבית של דרזדן
סביב בניין ששימש כתחנת רכבת צדדית של העיר (המקום שאליו נאספו יהודי העיר וממנו הוסעו אל מחנות המוות) התכנסו לפני מספר שנים יהודים וישראלים שייסדו מעין קהילה יהודית אלטרנטיבית ופתוחה, בנוסף לקהילה היהודית האורתודוקסית הוותיקה והמוכרת של העיר (שפועלת מבית הכנסת ומרכז הקהילה שבעיר העתיקה). בין אנשי הקהילה יהודים חילונים, ישראלים שהגרו לכאן, ביניהם חוזרים בתבונה, יהודים מסורתיים ואחרים. חברי הקהילה מתכנסים לארוחות שבת ולפעילויות משותפות והדלת פתוחה גם לאורחים שמתעניינים בפעילות. ניתן להגיע וכדאי ליצור קשר.
לאכול ולשתות בדרזדן
בעיר החדשה (צפונית לאלבה):
רסקולניקוב Raskolnikoff
בר – מסעדה עם וייב קליל ולא מתיימר המשלבת תחושה ביתית עם בוהמייניות ויצירתיות. מרגישה כמו בבית של חברים עם מטבח פתוח שמאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים וגן קטן בחצר שמוסיף קסם במיוחד בערבים. המקום פופולרי גם בקרב מקומיים שמחפשים מקום לא רשמי לשיחה נעימה ואוכל טוב. השם מתייחס לדמות מהרומן החטא ועונשו של דוסטויבסקי. בבית מוצגת אמנות מעט רדיקלית בחלקה, והוא אהוב גם על אמנים בלב תרבות הסצנה בדרזדן.
לילה זוזה. Lila Soße
Lila Soße היא מקום קטן ומוערך מאוד עם מטבח גרמני בקונספט של “טאפאס” – מנות קטנות, איכותיות ומעוצבות, עם דגש על חומרי גלם טובים, שירות חביב ואווירה נינוחה. בלב העיר החדשה של דרזדן. המסעדה שוכנת בחצר פנימית, שקטה יחסית ונהנית מפירגון במיוחד מצד מקומיים ותיירים כאחד.
מסעדת "סוכנות ההימורים" Altes Wettbüro
המסעדה ידועה באווירה בוהמיינית, עם עיצוב נינוח, חצר פנימית מקסימה ושירות ידידותי. התפריט משתנה מדי שבוע, עם מנות יצירתיות שמערבות מרכיבים עונתיים וגם אפשרויות מצויינות צמחוניות וטבעוניות. המחירים לא זולים אבל התמורה הולמת.
עוגת האיירשקה הפשוטה בקפה בדרזדן
העיר העתיקה והגדה הדרומית של האלבה:
שטרזה Restaurant Bistro – Stresa
מסעדה עילית בלב אזור Striesen בדרזדן, המציע שילוב של מסעדה אלגנטית וביסטרו. התפריט מתעדכן באופן קבוע ועושה שימוש במוצרים אזוריים עונתיים, עם מנות צמחוניות וטבעוניות לצד מנות בשר קלאסיות. האווירה מודרנית ונעימה, עם שירות חמים ועיצוב מוקפד.
קפה קטן של דרזדן Dresdner Kaffeestübchen:
Dresdner Kaffeestübchen ממוקם במרכז העיר העתיקה ומציע אווירה נעימה וביתית לצד קפה איכותי. המקום ידוע במיוחד באיירשקה ־Eierschecke העוגה הסקסונית הפשוטה והמסורתית, שמכינים כאן לפי מתכון אותנטי מדור לדור. הביקור מקום מאפשר ליהנות מטעימה של גאווה סקסונית קלאסית.
מקומות מעניינים לקניות בדרזדן
חנות השוקולד והמוזיאון CAMONDAS – The World of Chocolate בדרזדן מציעים חוויה מתוקה לכל המשפחה. במקום ניתן ללמוד על היסטוריית תעשיית השוקולד בעיר ולראות פריטים מקוריים מתקופות שונות. המבקרים יכולים לטעום שוקולד איכותי, פרלינים ומשקאות קקאו מיוחדים. החנות מציעה מגוון רחב של שוקולדים מובחרים מהעולם. המוזיאון ממוקם בלב העיר, מול ארמון המלוכה, ונגיש בקלות לתיירים.
חנות המוצרי חלב Pfunds Molkerei בדרזדן, הידועה בכינוי "החלביה היפה בעולם", ממוקמת בשכונת Neustadt בכתובת Bautzner Straße 79. החנות נוסדה בשנת 1880 על ידי האחים פול ופרידריך Pfund, ומאז הפכה לאחת האטרקציות הפופולריות בעיר. העיצוב הפנימי של החנות מרהיב ביופיו, עם קירות ורצפות מצופים ב-35,000 אריחי פורצלן בעבודת יד של חברת Villeroy & Boch, המעוטרים בציורים בסגנון ניאו-רנסאנס המתארים סצנות מחיי החלב, דמויות מיתולוגיות וצמחים. בשל יופיו יוצא הדופן, נרשם המקום בשנת 1997 בספר השיאים של גינס כ"חלביה היפה בעולם". ב-Pfunds Molkerei ניתן למצוא מגוון רחב של מוצרי חלב איכותיים, גבינות מיוחדות, יינות מקומיים, מוצרי קוסמטיקה טבעיים ומתנות. המקום מציע גם טעימות גבינות ומאכלים מקומיים, ומספק חוויה קולינרית וויזואלית מרהיבה למבקרים. לפרטים נוספים על שעות פתיחה, סיורים וטעימות, ניתן לבקר באתר הרשמי של החנות: (pfunds.de).
חנות מפורסמת וותיקה של מוצרי חלב בעיר החדשה של דרזן Pfund Molkerei
דורטמונד מתהדרת בסצנה תוססת של אמנות רחוב וגרפיטי. נעשה סדר: אמנות רחוב היא ציורי קיר ועבודות שונות שהוזמנו ובוצעו ברשות, בעוד שגרפיטי היא האמנות המחתרתית שמותירים אחריהם אמני הסצינה השונים בניגוד לחוק, לעתים תוך סיכון במעצרים במקרה הטוב ובנפילה מגובה במקרה העוד פחות נעים.
את אמנות הרחוב (משני הסוגים) ניתן למצוא בדורטמונד במיוחד באזורים שהשתנו לבלי הכר עם התמורות של העשורים האחרונים כמו נורדשטאדט, רובע אוניון Unionviertel, ואיזור הנמל (תחילתה של תעלת דורטמונד – אמז) לחובבי הפורמט ייפרש בעיר עולם חזותי עשיר של ציורי קיר, טקסטים מחאתיים ויצירות צבעוניות. אמנות רחוב נהנית בשנים האחרונות מסובלנות מד הרשויות ולעיתים היא גם נתמכת על ידי יוזמות ציבוריות, פסטיבלים, ומרחבים ייעודיים לציור חופשי.
מאז שנת 2001, מוצגת בו אמנות עכשווית על פני שטח תת-קרקעי של 2,600 מטרים, ששימש כמרתף הקירור של מבשלת הבירה בעיר. ייחודו של המוזיאון טמון בהתמקדותו במצגות של אמנות באור – רבות מהמצגות נוצרו במיוחד עבור החללים החשוכים ברובם, והותאמו אליהם מבחינה אסתטית וטכנית.
הוהנהוף הוא אחד מהמבנים הבודדים ששרדו ושומרו כ"יצירת אמנות כוללת" מן הסגנון הארט-נובו (שקישר בין היוגנדסטיל לבאוהאוס). מאז שנת 2015 הוא נכלל ברשימת הבתים האיקוניים "Iconic Houses" שכוללת מבנים אדריכליים יוצאי דופן מהמאה ה-20 ברחבי העולם. המבנה נחשב מונומנט בעל חשיבות יוצאת דופן. לבנייתו ועיצובו היו שותפים אמנים ואדריכלים מן השורה הראשונה.
מוזיאון למברוק (Lehmbruck Museum) בדואיסבורג הוא אחד המוסדות המרכזיים לאמנות מודרנית ועכשווית בחבל הרוהר ובגרמניה כולה. הוא נקרא על שמו של הפסל הגרמני וילהלם להמברוק (Wilhelm Lehmbruck), יליד העיר, ונפתח לקהל בשנת 1964. המוזיאון ממוקם בלב פארק ירוק, ומבנהו, שתוכנן על ידי האדריכל, בנו של וילהלם, מאנפרד להמברוק (Manfred Lehmbruck), נחשב ליצירת מופת של אדריכלות מודרניסטית, עם חללים מוארים הפתוחים לסביבה הטבעית.
האוסף המרכזי של תצוגת הקבע במוזיאון מבוסס על עבודותיו של להמברוק, ובמהלך השנים נרכשו 165 בעיקר פסלים. בשנת 2009 נוספו לאוסף מתוך עיזבונו 33 פסלים נוספים, 18 ציורים, 11 עבודות פסטל, 819 רישומים ו־260 הדפסים – סך הכול 1,141 יצירות. יצירות אלה הושאלו בעבר על ידי משפחתו, וכיום הן חלק בלתי נפרד מהאוסף הקבוע.
Eva AeppliJaen Tinguely & Niki de Saint PhalleWilhelm Lehmbruck מוזיאון להמברוקמוזיאון להמברוקGoeffrey Hendricks / Sky Car
מעבר לעבודות להמברוק, המוזיאון מחזיק באוסף איכותי של פיסול מודרני מגרמניה ומהעולם, כולל יצירות של אריסטיד מאיול (Aristide Maillol), אלברט ג'קומטי (Alberto Giacometti), הנרי מור (Henry Moore), נעמי רפרט (Naomi Reppart), גרהרד ריכטר (Gerhard Richter) ואחרים. בנוסף, קיימת תצוגה חשובה של ציור גרמני מהמאה ה־20, במיוחד אקספרסיוניזם – עם עבודות של אמני קבוצת "הגשר" כגון ארנסט לודוויג קירשנר (Ernst Ludwig Kirchner), אריך הקל (Erich Heckel), קרל שמידט-רוטלוף (Karl Schmidt-Rottluff), מקס פכשטיין (Max Pechstein) ואוטו מולר (Otto Mueller).
עוד מיוצגים באוסף אמנים בולטים כגון אוגוסט מאקה (August Macke), אלכסיי פון יאוולנסקי (Alexej von Jawlensky), אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka), אמיל נולדה (Emil Nolde), היינריך קמפנדונק (Heinrich Campendonk), כריסטיאן רולפס (Christian Rohlfs) ויוהנס מולצאן (Johannes Molzahn). גם זרמים נוספים באמנות הגרמנית, כמו הבאוהאוס וציוריו של מקס בקמן (Max Beckmann) וארנסט וילהלם ניי (Ernst Wilhelm Nay), מוצגים לצד תצלומים והדפסים משלימים.
לצד התצוגות הקבועות מתקיימות בו תערוכות מתחלפות, סדנאות והדרכות לכל הגילים. האמנות יוצאת מדלתות המוזיאון גם לחללים הציבוריים בעיר – כולל הפסל הענק Rheinorange, יצירתו של אוטו פיינינגר (Otto Piene), שהוצב ב־1992 במקום שבו נהר הרוהר נשפך אל הריין. הפסל בגובה 25 מטר, בצבע כתום עז, מסמל את המפגש בין טבע, תעשייה ותרבות – ערכים שמוזיאון להמברוק מבטא באופן מובהק.
שילוב מרתק של פיסול, ציור, אדריכלות ונוף הופך את הביקור במוזיאון לחוויה אמנותית כוללת. עבור חובבי תרבות, מדובר באחד היעדים החשובים ביותר של אמנות בחבל הרוהר.
Haus Kemnade הוא בית אחוזה מרשים בסגנון הרנסנס, השוכן סמוך לנהר הרוהר בין הערים בוכום והאטינגן. כיום משמש המקום כמרכז תרבות ומוזיאון ולצד אלה מסעדה משובחת. בין התצוגות שבו נמצאת אוסף נדיר של כלי נגינה עתיקים, תצוגה מזרח־אסייתית, וכן תערוכה של קופות חיסכון היסטוריות. ליד הבניין שוכן גם מוזיאון כפרי ובו בית חווה משוחזר מהמאה ה־18, ובית דבורים. במקום מתקיימים קונצרטים, תערוכות ואירועים תרבותיים. זהו יעד נהדר למבקרים שמבקשים לשלב טבע, תרבות והיסטוריה בביקור אחד. Haus Kemnade מייצג את חבל הרוהר במיטבו – מורשת תעשייתית, מסורת מקומית ואווירה פסטורלית.
הבית נבנה במאה ה־16 על יסודות מבנה ישן יותר, וכיום נחשב לאחד המבנים ההיסטוריים המרשימים באזור. הוא מוקף בתעלת מים ומשלב אדריכלות מרהיבה עם היסטוריה עשירה.
אנו ממליצים על עצירה בבית האחוזה בטיול אופניים על שביל נהר הרוהר.
מגדל המים במתחם היכל המאה Jahrhunderthalle בבוכום עם תאורה לילית מרשימה
בוכום שוכנת במרכז חבל הרוהר ומסמלת עבור רבים (יותר מאשר דורטמונד ואסן הגדולות ממנה) את חבל הרוהר החבל כולו ואת אופיו. העיר במרכזו של חבל הרוהר נתפשת בעיני רבים כאפורה שבין ערי האיזור, אך כיום היא מציעה למבקרים בה שפע של אתרים, תרבות, היסטוריה ובילויים. מוזיאון הכרייה הגרמני (Deutsches Bergbau-Museum), אחד המוזיאונים הוותיקים והגדולים בעולם המוקדשים לתחום, מציג תערוכות מרתקות על תעשיית הפחם והשפעתה על האזור ואודות הכורים עצמם. המחזמר עם המוזיקה של אדרו לוייד וובר "סטארלייט אקספרס" (Starlight Express Theater) מוצג כבר מספר עשורים כמעט יום יום כאשר משתתפיו שרים ורוקדים כשהם על גלגליות, אוניברסיטת הרוהר בבוכום מושכת סטודנטים מכל העולם, מה שתורם לאווירה הבינלאומית של העיר ועוד!
אוהבי הטבע יאהבו את הגן הבוטני של האוניברסיטה (Botanischer Garten der Ruhr-Universität Bochum). העיר מתהדרת גם בחיי לילה פעילים עם מגוון רחב של ברים, מסעדות ומועדונים, כולם מרוכזים במתחם שהמקומיים מכנים באהבה משולש ברמודה.
דגם של מכרה במוזיאון הכרייה של בוכוםהגן הסיני בתוך הגן הבוטני של אוניברסיטת הרוהר בבוכוםמשולש ברמודה: מתחם הבילויים והאוכל של בוכוםהפלנטריום של בוכום עושה שימוש בציוד של חברת האופטיקה Zeiss והוא מן המתקדמים בעולםאירוע של אוכל רחוב בבוכום
הקתדרלה של נאומבורג היא אחת מהכנסיות הגותיות החשובות והמרשימות ביותר בגרמניה והיא מוקדשת לקדושים פטרוס ופאולוס.
המבנה הידוע היום נבנה ברובו במאות ה־13–14, אך קודמו של האתר מתוארך כבר למאה ה־11.
הקתדרלה משלבת סגנונות רומנסקי וגותי והיא ידועה במיוחד בזכות הפיסול הייחודי שבה, ובראשם דמויות התורמים – "השטיפטרים" (Stifterfiguren) – פטרוני ומקימי הקתדרלה. כל אלה העניקו לה את ההכרה כאתר מורשת עולמי על ידי ארגון אונסק"ו. אחד מחלקיה המרשימים ביותר הוא אולם המקהלה המערבי, שנבנה בסביבות 1250, והוא יצירה של פסל גותי אלמוני שנודע בכינויו "האמן מנאומבורג" (Naumburger Meister). הוא היה ככל הנראה אמן נודד מצרפת או מאזור הריין, שהביא עמו יכולת מרשימה במיוחד. בין הדמויות שיצר ניתן למצוא 12 פסלים בגודל טבעי של תורמים חשובים בני האצולה המקומית. הדמויות מוצגות בתנוחות חופשיות ועם הבעות פנים מלאות רגש ואופי – דבר נדיר באמנות ימי הביניים. הן מנציחות אנשים ממשיים, בני התקופה שהתנדבו או מימנו את הקתדרלה כחלק ממפעל דתי, פוליטי ואישי. הדמויות לבושות בלבוש אופייני למאה ה־13, ולעיתים הן נראות מופתעות, מהורהרות או משוחחות ביניהן. הידועה והמפורסמת מבין הדמויות היא הדמות הידועה בכינוי אוטה פון נאומבורג (Uta von Naumburg), שנישאה למרקיז אקארד השני ממייסני הקתדרלה. פסלה, בגלימתה המלכותית ובכובע הלבד המכסה את ראשה, הפך לסמל של יופי, אצילות וקרירות אצילית. הפסל מציג אותה בתנוחה יחודית, עיניה מושפלות קלות ופניה רציניות ומרוחקות. השקט שלה, היד המגוננת על החזה, וההבעה המופנמת – הם אלה שהפכו אותה לאחת הדמויות האיקוניות ביותר של ימי הביניים המאוחרים בגרמניה.
אוטה בקטדרלה של נאומבורג. צילום: Thomas Hummel
במאה ה־20 הפכה אוטה לדמות פופולרית במיוחד, מעבר להקשר הדתי שלה. דמותה גוייסה על ידי האידאולוגיה הנאצית והיא סימלה עבור מעצבי התרבות ברייך השלישי שילוב בין מוסר, טוהר גזעי, אצילות וריחוק רגשי – אידיאל נשי שרצו להחיל על "האם הארית". רווחת אף סברה – שהתחזקה עם השנים – לפיה ייתכן שאמנים וצוות העיצוב של דיסני הושפעו חזותית מדמותה של אוטה בעת עיצוב דמותה של המלכה הרעה בסרט שלגייה ושבעת הגמדים. אמנם לא ניתן לאשר בוודאות את ההשפעה הישירה של פסל אוטה על אמני האנימציה של אולפני דיסני, אך הדמיון חזותי אכן קיים: הבעה קרירה, העיניים האף המחודד, צווארון גבוה, קווים נוקשים אך אלגנטיים והילה של כוח נשי – כל אלה מזכירים את הדמות המאוירת של המלכה הרעה. מעבר לדמויות עצמן, הקתדרלה כולה מעוררת השתאות – היא כוללת קפלות צדדיות, עיטורי קיר, חלונות ויטראז' מוקדמים, עוגב בארוקי מרשים, וארכיטקטורה המשתנה מחלל לחלל.
הקתדרלה של נאומבורג היא אוצר אמנותי, פוליטי וחברתי מהחשובים של ימי הביניים הגרמניים. השילוב בין פיסול של דמויות אנושיות ויומיומיות עם אדריכלות מרהיבה, הופך אותה לאחת התחנות הבלתי נשכחות עבור כל שוחר היסטוריה, אמנות או תרבות.
ביקור בקתדרלה של נאומבורג מוצע על ידינו במסלול הטיול של תורינגיה. כמובן שנשמח לשלבה בכל מסלול אינדיבדואלי שכולל את האיזור בהתאם לתחומי העניין שלכם.
