מכלי הגז בחבל הרוהר הם מרכיב מרכזי של המורשת התעשייתית של פחם ופלדה.

אלו הם מבנים עצומים שהכילו גז שנוצר כתוצר לוואי במהלך תהליכי עיבוד הפחם וייצור הפלדה. כמעט מכל נקודת תצפית גבוהה ברחבי החבל ניתן להבחין במיכלי הענק שמעצבים את קו הרקיע. המפורסם שבין הגזומטרים: הגזומטר Gasometer באוברהאוזן שהוא גם הגדול מסוגו באירופה, שנבנה ב-1929 והפך בשנים האחרונות לסמלה של העיר. הוא שימש לאחסון גז קוק שהוא תערובת של עיקר מתאן, מימן, ופחמן חד-חמצני, תערובת שהייתה בשימוש במפעלי התעשייה לצורך הפקת אנרגיה להפעלת מכונות וכתחליף לפחם. גובהו כ 120 מטרים ונפחו כ-350,000 מ"ק. תפקידו היה לגבות את המפעלים במיוחד בזמנים של צריכה גדולה בו זמנית. עם הזמן חלה ירידה בשימוש בגז תעשייתי והגזומטר יצא משימוש והוכרז כמבנה של מורשת תעשייתית המיועד לשימור. לאחר ששופץ תוך שמירה קפדנית על אופיו ומראהו המקורי הוא משמש כיום כמוזיאון לתצוגות מיוחדות, בעיקר תערוכות צילומים בנושאים סביבתיים. בבסיסו של המבנה ניתן לבקר במעין שתי קומות "רגילות" שבהם מוצגות תמונות וניתנים הסברים שונים על נושא התערוכה המתחלפת, בעוד שהחלל המרכזי החשוך שגובהו מעל 100 מטרים משמש לתצוגה של המוצג המרכזי ששם בד"כ את הדגש על המימד החוויתי. בתערוכה הנוכחית (2024-25) ממלא את החלל מסך ענק שעליו מוקרנים לרקע מוזיקה מרגיעה סרטי טבע שצולמו ברחבי העולם מתחת לפני הים. המבקרים צופים בתמונות המוקרנות כשהם עומדים או שוכבים על כריות גדולות ממש מתחת למסך.

ב 2023 ביקרו בתערוכה שהוצגה בגזומטר 1.35 מיליון מבקרים. גזומטרים אחרים, כמו אלה שבדויסבורג ובוופרטל הוסבו אף הם ל"מתקני" תרבות, תערוכות ואירועים. הגזומטרים מסמלים היום במידה רבה את השינוי שעבר חבל הרוהר והפיתוח של תרבות הפנאי באיזור. העובדה שהם שוקמו והוסבו לשימושים חדשים מעידה על הגישה החדשנית של האזור לשימור המורשת התעשייתית שלו, תוך יצירת ערך חדש עבור הקהילה המקומית ומבקרים.

נשמח לשלב ביקור מעמיק במוזיאון שבגזומטר ביום טיול בסביבת אוברהאוזן במסגרת טיול מתוכנן אישית לחבל הרוהר.

עוד בהיותו מרכז תעשייתי במאה הקודמת, היה חבל הרוהר במקביל גם מוקד לתרבות ויצירה. במקביל למפעלי הפלדה והמכרות, צמחו באזור מוסדות תרבות כגון תיאטראות, בתי אופרה ומרכזי יצירה ואמנות, אשר פנו אל קהל שהגיע מקרב הפועלים הרבים, והיוו עבורו מקור לתרבות, בידור ולהעשרה. עם דעיכתן של התעשיות הכבדות, הוסבו חלק ממתקני התעשייה העצומים למוסדות תרבות מודרניים, והפכו את הרוהר לאזור שוקק אמנות עם אולמות כמו הגזומטר באוברהאוזן מוסיאון קופרזמוהלה בדאוזיבורג, המשלבים בין ההיסטוריה העשירה לעולם האמנות העכשווי.