רוטנשייד (Rüttenscheid) היא שכונה שוקקת חיים באסן, הידועה בשילוב של סגנון עירוני עם אווירה שכונתית חמימה.
ברחובה הראשי Rüttenscheider Straße, המכונה “Rü”, תמצאו חנויות עיצוב מקומיות, בתי קפה מקוריים, מסעדות מגוונות ומוסדות תרבות. השכונה מושכת צעירים, משפחות ומבקרים כאחד. סמוך לה נמצא פארק הגרוגה האהוב על תושבי הסביבה והאזור מהווה מוקד לקהילות יצירתיות, אירועי רחוב ותחושת חיים אורבנית מתחדשת – בקיצור: רובע הסצינה של אסן. בניגוד למרכז העיר שנמצא מרחק קטן מכאן, היצע החנויות והמסעדות ב- Rü הוא הרבה יותר אישי ומקורי ופחות גנארי. השוק המתקיים בכיכר השוק בימים רביעי ושבת בשעות הבוקר ועד השעה שתיים, מציע בנוסף למוצרי מזון מיוחדים מכל פינות אירופה גם דוכני קפה ואוכל רחוב משובח.
ממש בצמוד לרחוב החנויות המרכזי שבמרכז העיר ניתן לבקר בקתדרלה של אסן, שהיתה לאורך כמעט 1.000 שנים מקום מושבו של הפראונשטיפט (Frauenstift Essen). המונח "פראונשטיפט" מתאר מעיין מוסד נוצרי לנשים, הדומה למנזר. "קרן כנסייתית לנשים אצילות". נשות השטיפט לא חיו לפי כללי הנזירות הנוקשים של מנזרים אחרים. הכניסה למוסד לא חייבה נדרים, אלא הייתה בחירה לחיות במסגרת קהילתית בעלת אורח חיים דתי. תפקידן העיקרי של הנשים בקהילה זו היה התפילה למען נשמות המתים ובקשת חסדו ותמיכתו של האל עבור החיים. המוסד הוקם בשנת 852, על ידי הבישוף אלטהיידיס מהילדסהיים. אלטהיידיס נקבר במקום לאחר מותו בשנת 874. המוסד העניק לנשים השכלה, השפעה פוליטית ואפשרות לחיים עצמאיים יחסית. מאמצע המאה ה-10 נהנתה קהילת הנשים מתמיכתו של בית המלוכה שהעניק לה זכויות מיוחדות ואדמות נרחבות. קשרי המשפחה ההדוקים בין הגבירות המנהלות את המוסד לבין שושלת הקיסרות תרמו לתור הזהב של המנזר באסן, שנמשך עד אמצע המאה ה-11. הנשים יזמו את הקמתם של מבנים מפוארים והזמינו יצירות אמנות יקרות ערך, שרבות מהן עדיין נחשבות לחלק מאוצרות הכנסייה וניתן לראות אותם במוזיאון המרשים לצד הקתדרלה.
החיים בשטיפט
הפעילות המרכזית כללה תפילה יומית משותפת במסגרת מקהלת הכנסייה וכן תפילות סדירות למען נשמות המתים. הנשים יכלו לעזוב את המוסד בכל עת, בין אם כדי לשוב למשפחתן ובין אם כדי להינשא. עם הזמן, המקום הפך למוקד דתי ותרבותי חשוב, והקתדרלה הקשורה אליו ממשיכה להעיד על גדולתו.
סופו של השטיפט
המנזר בוטל בשנת 1803 במסגרת הרפורמות של נפוליאון, אך אוצרותיו: יצירות האמנות והפריטים הדתיים נשארו רכושה הקתדרלה של אסן.
בנוסף למסלולים המוצעים שתמצאו באתר, מתוכם תוכלו לבחור את הטיול שמתאים לכם (נבצע בכיף התאמות נוספות בכל אחד מהם לתחומי העניין ולסגנון שלכם), נשמח גם לתכנן עבורכם סיור חדש לגמרי לאיזורים אלה או לייעדים אחרים בגמרניה עם נסיוננו רב השנים בתכנון וארגון טיולים והכירותינו המעמיקה את גרמניה. אנו מציעים שירותי תכנון טיולים, תוך דגש על אזורים בהם אנו מתמחים ומכירים לעומק, לצד אפשרות לתרום לכם מנסיוננו ומהכרותינו גם את שאר שאר רחבי המדינה.
ליווי מקצועי ואישי בכל שלב
אנחנו כאן כדי ללוות אתכם לכל אורך הדרך – משיחת ההיכרות הראשונה בזום, דרך תכנון מפורט של אתרים שמתאימים לתחומי העניין שלכם בדגש על כאלה שאינם שגרתיים בטיולים לגרמניה ועד עדכונים שוטפים במהלך הטיול עצמו. נענה על כל השאלות, תקבלו תוכנית טיול מפורטת, המלצות עדכניות לאירועים ולפעילויות, קישורים להזמנות, ומענה בזמינות גבוהה לכל התייעצות או שינוי.
אולם הקולנוע ליכטבורג באסן עם למעלה מ 1200 מקומות ישיבה
אולם הקולנוע ההיסטורי והייחודי נפתח בשנת 1928 והוא היום הגדול בגרמניה ויכול להכיל למעלה מ-1,200 צופים. במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק המבנה קשות, אך שוקם והוא ממשיך לפעול ולשלב בין קסם קולנועי קלאסי לטכנולוגיה מודרנית. הוא מארח הקרנות סרטים, פסטיבלים ואירועים מיוחדים. בזכות גודלו, עיצובו הייחודי ואיכותו האקוסטית הוא נחשב לאחד מאולמות הקולנוע המהנים ביותר בגרמניה ונקודת ציון של מורשת תרבותית באסן.
אולם הקולנוע ליכטבורג באסן עם למעלה מ 1200 מקומות ישיבה
סרטים מוקרנים בגרמניה כמעט תמיד כשהם מדובבים לשפה הגרמנית. לעתים נדירות מוקרנים סרטים בשפת המקור (בתכנית מופיע אז הקיצור של "שפת המקור וכתוביות" OmU) סרטים בשפת המקור מוצגים מידי פעם באולם המרכזי (בעיקר בימים ראשון ושני) וכדאי לשאול בקופה או לבדוק באינטרט במהלך שהות בעיר במידה ותרצו לצפות בסרט ללא ידיעת השפה הגרמנית.
בדרומה של אסן תהנו מהטבע היפה של העיר. העיר גובלת בדרומה בנהר הרוהר, שמתרחב לכדי אגם נאה שאורכו כ 3 קמ והוא מוקף על ידי שביל הליכה Baldeney Steig עם תצפיות יפות מן ההרים שמסביב. אורכו של השביל 27 ק"מ, אך ניתן להסתפק בהליכה של שעתיים עד שלוש לאורך השביל מצפון או מדרום לאגם ולשלב בהליכה סיור בוילה הוגל (ראה להלן) שנמצאת ממש על השביל. במזג אויר קייצי כדאי לבלות מספר שעות בחוף האגם (לדוגמא SeaSide Beach) שם ניתן לשכור קייאקים או סירת פדאלים, לשחק כדור עף וגם לטבול במימי הנהר. ניתן גם לקצר את מסלול ההליכה בחציית האגם על סיפונן של אחת הסירות החוצות את האגם.
וילה הוגל באסן הייתה בית מגוריה של משפחת התעשיינים קרופ KRUPP בין השנים 1873 עד 1945. היום שייך המתחם כולו לקרן קרופ. המתחם כולל גנים יפיפיים, פיסת יער נאה בשולי העיר ובמרכזם הוילה המרשימה, הממחישה את צמיחתה של תעשיית הפלדה והמכונות של גרמניה ואת היותה הכוח המניע את הכלכלה הגרמנית.
קרן קרופ המוכרת רשמית כ‑Alfried Krupp von Bohlen und Halbach‑Stiftung נוסדה בשנת 1966 על ידי אלפריד קרופ פון בוהלן און הלבך. כל נכסיו של אלפריד קרופ – הן הרכוש הפרטי והוילה והן הקונצרן – עברו לאחר מותו ועל פי צוואתו של קרופ לקרן פילנתרופית. הצוואה נכנסה לתוקף עם מותו ב־30 ביולי 1967, והקרן החלה לפעול ב־1 בינואר 1968.
חדר המגורים של וילה הוגל עם אור שמש טבעיאחד מ 399 חדרים בוילה הוגל, מחדר זה נשקף נוף יפה של הגנים ושל נהר הרוהר למרגלות הוילההספרייה של בית משפחת קרופ, וילה הוגלמימין לשמאול: הבן הבכור אלפריד שהיה האחרון מבני המפחה שעמד בראש הקונצרן, (עומד:) גוסטב פון בוהלן אונט הלבך, ברטה עם ברטה קרופ פון בוהלן אונט הלבך וחלק משאר ילדיהם בציור התלוי בוילה הוגלמדחף של ספינה מתוצרת קרופ מוצג בחצר הוילה
הוילה מונה 399 חדרים ונמצאת במרכזו של פארק מרהיב המשקיף על אגם בלדני ונהר הרוהר. הוילה היא הרבה יותר מביתה של משפחת קרוף, אחת ממשפחות התעשיינים החשובות בגרמניה – היא סמל של התעשייה של גרמניה המהווה מרכיב מרכזי כל כך בתרבות הגרמנית. הפלדה ותעשיית המכונות עיצבה את גרמניה כפי שאנו מכירים אותה היום: מדינה תעשייתית, מדינת רווחה, אך גם חברה שהובילה לתהומות האפלים ביותר שידעה ההיסטריה האנושית. היטלר ביקר 4 פעמים את הוילה וחברת קרופ היתה שותפה חשובה בבניית העוצמה הצבאית של הרייך השלישי תוך שיעבודם של רבבות עובדי כפייה.
הוילה והפארק עם שביליו הרבים נגישים היום לציבור – והם מספרים את סיפור המשפחה אך לדעתנו ניתן להבין כאן פן חשוב בזהות הגרמנית. תערוכה קבועה ב"הבית הקטן" מספרת את סיפורה של משפחת קרופ ואת תולדות חברת הכרייה והפלדה מהחשובות בגרמניה. כאן גם ממוקם הארכיון ההיסטורי של חברת קרופ, עם אוספים עשירים שמשמשים נקודת מפגש עבור חוקרים מהעולם כולו. ב 2023, עם ציון 150 שנה לבניית הווילה ביקר נשיא גרמניה וולטר שטיינמאייר במקום והדגיש בנאומו את תמיכתה של משפחת קרופ במשטר הנאצי, את עובדי הכפייה ששועבדו על ידי החברה ותרומתה של חברת קרופ לתעשיית הנשק ולבניית מכונת המלחמה הנאצית. עם זאת ציין שטיינמאייר את מאמציה של קרן קרופ, שמנהלת היום את המקום ומתעדת את מורשת המשפחה שלא לטשטש או להצניע את הפרק האפל בעברה של המשפחה.
וילה הוגל באסן
הנקודה הישראלית. השם קרופ עשוי להיות מוכר לישראלים רבים. החברה טיסנקרופ (ThyssenKrupp) נוצרה בשנת 1999, בעקבות המיזוג בין שתי ענקיות תעשייה גרמניות: Thyssen AG – חברת פלדה ותעשייה שהוקמה עוד במאה ה‑19 על ידי משפחת טיסן. וחברת Fried. Krupp – חברת הפלדה של משפחת קרופ, גם היא מהוותיקות והמשפיעות בתעשייה הגרמנית שבוילה שייכת לה אנו נמצאים. טיסנקרופ (ThyssenKrupp), תאגיד תעשייה מהגדולים בגרמניה, הוא הגורם המרכזי בייצור הצוללות שנרכשו על ידי ישראל ועמדו במוקד אחת מפרשיות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה: פרשת הצוללות (תיק 3000).
תוכלו לשלב ביקור מרתק בוילה הוגל בכל אחד מן הטיולים השונים שאנו מציעים לחבל הרוהר, אך נשמח גם לתכנן עבורכם מסלול טיול אינדיבידואלי שיכלול את האתר המרתק.
אסן נמצאת בלב חבל הרוהר והיא עיר שלא רבים יודעים להעריך את ההיצע הרב של פנינות התרבות והיעדים המעניינים והמהנים שיש לה הציע למבקר. העיר מונה כיום כ-600,000 תושבים והיא מהווה דוגמה מובהקת לעיר שעברה את המהפך שעבר על החבל כולו: מעיר של מכרות ותעשייה כבדה למרכז של תרבות, חינוך, מסחר וסביבה ירוקה.
ההיסטוריה של אסן מתחילה כבר במאה ה-9, אז הוקמה במקום מעיו מנזר נשים שהפך עם השנים למרכז דתי וכלכלי חשוב. במשך מאות שנים הייתה אסן עיירה קטנה יחסית, עד שהגיעה המהפכה התעשייתית. במאה ה-19 הפכה העיר לאחת מבירות תעשיית הפחם והפלדה של גרמניה – בעיקר הודות למשפחת התעשיינים קרופ (Krupp), שבנתה באסן אימפריה תעשייתית. מאות אלפי פועלים מצאו אז עבודה בעיר, שהפכה לסמל לעוצמה התעשייתית הגרמנית.
מתחם המכרה והמתקנים של צולפריין הם אחד האתרים המעניינים והמושקעים ביותר של חבל הרוהר בתחום השימור של המורשת התעשייתית בגרמניה כולה. עד לסגירתו ב 1993 היה המכרה אחד מהגדולים של חבל הרוהר, בתחומה של העיר אסן. האזור כולו הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי ומהווה את מרכזו של פרויקט ההתחדשות של חבל הרוהר. במרכזו של המתחם, בין המכונות ששימשו לגריסת ושטיפת הפחם נמצא היום מוזיאון הרוהר שבו ניתן ללמוד לא רק על ההיסטוריה של התעשיה הכבדה של החבל, אלא גם על אופייה של האוכלוסייה המקומית ועל המנהגים ואורחות החיים הייחודיים של תושביו.
בית פרטי עם גינה: מה שנחשב גם היום עבור רבים כסמל ההגשמה העצמית ייצג גם באמצע המאה ה-20 איכות חיים גבוהה וסביבת מגורים נחשקת. הצורך הגובר בידיים עובדות הניע בחבל הרוהר הנהלת המכרות להקים שכונות אטרקטיביות עבור פועלי המכרה כדי למשוך פועלים. ברוח תכנונן של "ערי הגנים" באנגליה הביאו גם בחבל הרוהר שטחים ירוקים, שדרות מתוכננות בקפידה ובתים מושקעים לסוג של פיצוי ברמת החיים עבור שגרת העבודה הקשה שלוותה את חיי היומיום תוך עבודה במכרות.
