רוטנשייד (Rüttenscheid) היא שכונה שוקקת חיים באסן, הידועה בשילוב של סגנון עירוני עם אווירה שכונתית חמימה.
ברחובה הראשי Rüttenscheider Straße, המכונה “Rü”, תמצאו חנויות עיצוב מקומיות, בתי קפה מקוריים, מסעדות מגוונות ומוסדות תרבות. השכונה מושכת צעירים, משפחות ומבקרים כאחד. סמוך לה נמצא פארק הגרוגה האהוב על תושבי הסביבה והאזור מהווה מוקד לקהילות יצירתיות, אירועי רחוב ותחושת חיים אורבנית מתחדשת – בקיצור: רובע הסצינה של אסן. בניגוד למרכז העיר שנמצא מרחק קטן מכאן, היצע החנויות והמסעדות ב- Rü הוא הרבה יותר אישי ומקורי ופחות גנארי. השוק המתקיים בכיכר השוק בימים רביעי ושבת בשעות הבוקר ועד השעה שתיים, מציע בנוסף למוצרי מזון מיוחדים מכל פינות אירופה גם דוכני קפה ואוכל רחוב משובח.
שווקי פשפשים בגרמניה – הזדמנות להכיר את המקומיים ולגלות עולם תרבותי עשיר
שווקי הפשפשים בגרמניה הם חלק מהתרבות המקומית ומציעים חוויה ייחודית של קניות, שיחות מעניינות, היסטוריה, וקהילתיות. בערים רבות ניתן למצוא שווקים קבועים או עונתיים, שבהם אנשים מכל שכבות האוכלוסייה מציעים למכירה פריטים שונים, תכשיטים, צעצועים ובגדי ילדים, אופניים, אוספים של מגזינים או קומיקס, תקליטים, ספרים, ציורים וחפצי אמנות אחרים, ריהוט וינטאג', כלי מטבח, צלחות, כוסות יין ובירה, ספרים, כלי כסף… אין סוף להיצע. שווקים פופולארים במיוחד מושכים לא רק תושבים מקומיים אלא גם מחפשי מציאות מערים שכנות או תיירים שמחפשים חוויה אותנטית ומיוחדת. השוק הוא מקום מצוין למצוא מזכרות אותנטיות או מתנות מקוריות. טיפ חשוב: כדאי להגיע מוקדם בבוקר כדי למצוא את הפריטים הטובים ביותר, להסתובב בין הדוכנים ולנסות מיקוח ידידותי – חלק מהכיף הוא השיחה עם המוכרים והסיפורים שמאחורי כל פריט.
מי מוכר בשווקים
בשווקים מגוון של מוכרים: בגדול ניתן לחלקם לשתי קבוצות גדולות: מקצוענים ואנשים פרטיים. לקבוצה הראשונה שייכים בעליהם של חנויות רהיטים ועתיקות שמביאות מוצרים ייחודיים, אמנים ומעצבים שמציעים עבודות יד ופריטים משוחזרים, ולעיתים גם סוחרי עתיקות מקצועניים שאוספים את הסחורה מחיסול משקי בית או ביקור בשווקים אחרים. לעתים נקראים הסוחרים כדי לרוקן מחסנים ישנים ותכולת דירות, למשל אחרי מקרי מוות במשפחה. עבור מבקרים רבים בשווקים דווקא השווקים של המוכרים הפרטיים הם המעניינים ביותר שבהם ניתן למצוא עם קצת מזל אוצרות של ממש שטרם החליפו ידיים של סוחרים מקצועיים שהעריכו את ערכם. חוויית המכירה והמפגש החברתי מושכת מוכרים פרטיים מכל שכבות האוכלוסייה – צעירים, משפחות, וסטודנטים שמגיעים מוקדם בבוקר (לעתים גם בשעות הלילה כדי לתפוס מקום מרכזי) כדי לבלות במכירה, להיפגש עם חברים ולספר סיפורים על החפצים שהם מביאים למכירה – מצויידים בשמיכת פיקניק. עבור המוכרים הפרטיים, השוק הוא הזדמנות להפטר מתכולת הבית המיותרת ולהרוויח כמה גרושים שישמשו לחופשה או להנאות קטנות אחרות – לא יותר. האווירה קלילה ושיחה עם המוכרים היא חלק בלתי נפרד מהחוויה: אפשר לשמוע סיפורים על חפצים ישנים, לקבל המלצות וללמוד על ההיסטוריה המקומית דרך הפריטים עצמם. מידי פעם מוצעת לקונים פרוסת עוגה או כוס תה מן התרמוס. השוק הופך למעין חגיגה קהילתית, שבה המסחר והמפגש האנושי משתלבים בצורה אותנטית ומהנה.
כיצד קונים והאם מתמקחים
ברוב השווקים המתמקחים הוא חלק מהחווייה. המחירים המצוינים על דוכן אינם תמיד סופיים, ובמיוחד אם קונים יותר מפריט אחד או אם הפריט ישן או פגום במקצת, אפשר להציע מחיר נמוך יותר. חשוב להקפיד על אדיבות ולחוש את האווירה – בדרך כלל המוכרים פתוחים לשיחות ונכונים למיקוח הגון. כדאי גם לבדוק את מצב הפריט, לשאול על ההיסטוריה שלו ולשמור על סבלנות – חלק מהחוויה הוא שיטוט, גילוי והפתעה.
לסיור בשווקי פשפשים אין חוקים קשיחים – מדובר בשילוב של קנייה, סקרנות, חוויה תרבותית ופגישה עם המקומיים. למבקר סקרן, השוק הוא לא רק מקום לקנות, אלא גם להרגיש את ההיסטוריה המקומית, ללמוד על טעמים, סגנונות ותרבות החפצים, ולהינות מזמן של גילוי והנאה.
קיימים מספר סוגים של שווקי פשפשים:
שווקים עירוניים קבועים – מתקיימים כל שבוע או חודש באותו מקום, בדרך כלל בכיכרות העיר או פארקים ציבוריים. בשווקים אלה תמצאו בעיקר מוכרים מקצועיים.
שווקים עונתיים או פסטיבלים – במיוחד באביב ובקיץ, עם דוכנים זמניים ומגוון רחב של פריטים מיוחדים. לדןגמא: בעיר מונסטר השוק מתקיים בחודשי הקיץ אחת לחודש ביום שבת. הוא מושך מבקרים ומוכרים רבים גם מהולנד השכנה והוא אחד האהובים בגרמניה על חובבי הפורמט.
שווקים מיוחדים – מוקדשים לנושאים מסוימים, כמו ספרים ישנים, צעצועי אספנות, ריהוט עתיק או תקליטים ואלבומים.
במידה ואתם מתעניינים בחווית שווקי הפשפשים נשמח לברר עבורכם מועדים של שווקים ולשלב את אלו במסלול הטיול האינדיבידואלי שלכם בגרמניה.
איזנך היא עיירה במזרח גרמניה לשעבר המונה כ-40.000 תושבים. היא שוכנת קרוב מאוד לגבול שנמתח בין שני חלקיה של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ועד איחוד שתי המדינות. כדאי לתכנן בה ובסביבתה שהייה של יום או יומיים במסגרת טיול בתורינגיה. היא קשורה קשר הדוק לשתי דמויות חשובות: במאה ה-17 נולד בה יוהאן סבסטיאן באך. בבית שבו נולד (למרות שהדבר מעט שנוי במחלוקת) שוכן מוזיאון העוסק במלחין ועשיר בתצוגות אינטראקטיביות שממחישות את חייו כתבי־היד שלו, כלי נגינה מקוריים מהמאה ה־17 וה־18. קונצרטים של יצירותיו מתקיימות במקום תוך נגינה בכלי נקינה עתיקים מתקופתו. כמאה שנים לפני באך התגורר ופעל בעיר גם הרפורמטור מרטין לותר. תחילה הוא גר בבית משפחה מקומית בעת לימודיו ומאוחר יותר הוא הסתתר בטירת וארטבורג (Wartburg) מספר שנים בעת שנרדף על ידי מוסדות הכנסייה הקתולית ושם החל בתרגום של כתבי הקודש (התנ"ך והברית החדשה) לגרמנית על מנת שתהיה מובנת גם לפשוטי העם. לותר הביא לפיצול בין הנצרות הקתולית לנצרות הפרוטסטנטית שאותה למעשה ייסד.
איירשקה – העוגה העממית של סקסוניה ודרזגן. בתמונה בבית קפה פשוט בעיר.
עוגת האיירשקה (Eierschecke) מזוהה יותר מכל עם חבל סקסוניה שבגרמניה, ובעיקר עם העיר דרזדן. לעוגה שלוש שכבות: תחתית בצק שמרים או בצק פריך, שכבת גבינת קוורק (Quark) או פודינג, ומעליה קרם ביצים קליל. השילוב הזה מעניק לה טעם עשיר ומרקם ייחודי, המבדילים אותה מכל עוגה אחרת במטבח הגרמני.
הסופר אריך קסטנר, יליד העיר, תיאר אותה כעוגה ש"נותרה לרוע המזל בלתי מוכרת לשאר האנושות". בכך ביטא את התחושה המקומית שעוגה זו היא אוצר קולינרי שטרם קיבל את ההכרה הראויה לו. כמו כן נטען אודותיה שמחוץ לסקסוניה קיימות רק גרסאות חיקוי שלה, וכי הטובה ביותר מוגשת בבית הקפה "טוסקנה" בדרזדן שנוסד בשנת 1897. האיירשקה איננו רק מאפה, אלא סמל תרבותי ומוקד גאווה אזורי.
כמו מאכלים מקומיים רבים, עוגת האיירשקה היא פיסת זהות. עבור תושבי סקסוניה היא מגלמת זיכרונות ילדות, טקסי משפחה ואווירה של ביתיות. בימי חג או במפגשים חברתיים, פרוסת איירשקה על השולחן מסמלת שייכות למסורת האזור. בתי הקפה בדרזדן הפכו למרכזי תרבות שבהם אכילת העוגה מלווה בשיחה, ספרות ופוליטיקה, כך שהמאפה משתלב ישירות במרקם החברתי.
מבחינה קולינרית, סביב העוגה מתנהל גם ויכוח: איזו גרסה היא "האמיתית"? חלק טוענים שתחתית שמרים היא הקלאסית, אחרים נשבעים בבצק פריך. יש שמדגישים את שכבת הגבינה, ויש שמעדיפים קרם ביצים עבה יותר. המגוון הזה מלמד כי האיירשקה איננה מתכון סגור, אלא מסורת חיה שמתעדכנת ומתאימה את עצמה לדורות חדשים.
למרות דבריו של קסטנר, האיירשקה מתחילה לחרוג מגבולות סקסוניה בזכות תיירים המבקרים בדרזדן ומגלים אותה. ובכל זאת, היא לא הפכה לעוגה עולמית כמו עוגת היער השחור או השטרודל הוינאי. אולי דווקא בכך טמון יופייה – היא נותרת נאמנה לשורשיה, מזכירה לתושבי המקום את ייחודם ומעניקה למבקרים חוויה קולינרית אותנטית. בסופו של דבר, עוגת האיירשקה היא יותר מקינוח מתוק. היא עדות חיה לכך שאוכל יכול לשמש גשר בין מטבח, תרבות וזיכרון, ולהפוך לסמל מקומי שמבטא זהות אזורית שלמה. נשמח לייעץ לכם על המקומות המומלצים לטעום את האיירשקה במהלך טיול בסקסוניה.
ניידות ברכבות בגרמניה – מה כדאי לדעת בזמן תכנון חופשה בגרמניה
רכבת מהירה ICE בגרמניה
גרמניה היא מדינה רחבת ידיים, עם רשת תחבורה מסועפת ויעילה יחסית, ועבור מטיילים רבים עולה השאלה האם באמת יש צורך ברכב שכור, או שהרכבות יכולות לספק מענה נוח יותר במחיר דומה וכמובן ידידותי יותר לסביבה. הנסיעה ברכבת בגרמניה מאפשרת להגיע בקלות לערים הגדולות וגם ליישובים קטנים יותר, ומהווה אופציה אפשרית עבור מי שמבקש לחוות את המדינה בקצב רגוע יותר, ללא עמידה בפקקים וחיפוש חניה ותוך כך להשאיר חותם סביבתי קטן יותר של החופשה המשפחתית. יחד עם זאת, חשוב להכיר את ההבדלים בין סוגי הרכבות, את נושא המחירים ואת האפשרויות החדשות שהמדינה מציעה לנוסעים.
רכבות מהירות – ICE כחלופה לטיסה הפנימית או הנסיעה בכבישים המהירים
הרכבות המהירות בגרמניה, הידועות בשם ICE – Intercity Express, מחברות בין הערים המרכזיות כמו ברלין, מינכן, פרנקפורט, המבורג וקלן. מדובר ברכבות מודרניות שעוברות במקטעים מסויימים את ה- 300 קמ״ש, ומאפשרות למשל להגיע מברלין למינכן בכארבע שעות. עבור מי שמתכנן מסלול בין ערים גדולות, זו חלופה נוחה וידידותית לטיסות הפנים.לשם השוואה, הנסיעה ברכב ממרכז מינכן למרכז ברלין תארוך כ 7 שעות במידה ואין פקקים (תאונות או שיפוצים של הכבישים המהירים עלולים ליצור פקקים וזמן המתנה של עד מספר שעות)
רכבות אזוריות – חיבור לפריפריה
לצד הרכבות המהירות פועלת רשת ענפה של רכבות אזוריות ( Regionalbahn RB / Regionalexpress RE). רכבות אלו נוסעות בקצב איטי יותר ועוצרות בתחנות רבות יותר, אך הן מתאימות למי שמעוניין להגיע מן הערים הגדולות אל העיירות והכפרים הרחוקים יותר, לאגמים או לאתרי טבע שמחוץ למסלול התיירותי הרגיל. היתרון שלהן הוא במחיר נוח (על כרטיס ה- Deutschlandticket ראה בהמשך) יותר ובכיסוי רחב של אזורים שאינם נגישים בקלות ברכב פרטי לתייר שאינו מכיר את הכבישים. חסרון אפשרי הוא זמני נסיעה ארוכים יחסית והצורך בהחלפות מרובות בדרך.
איחורים, חוסר דיוק והעיכובים בשנים האחרונות
חשוב לדעת כי בשנים האחרונות נושא חוסר הדיוק בלוחות הזמנים הפך לבעיה מוכרת במערכת הרכבות הגרמנית. לא פעם נרשמים איחורים של חצי שעה ואף יותר, ולעיתים חלים ביטולי רכבות. הסיבות לכך מגוונות – החל ממחסור בכוח אדם, דרך עבודות תחזוקה נרחבות ועד עומס על המסילות. כדאי לתכנן את הלו״ז בגמישות מסוימת, ולהצטייד בסבלנות במקרה הצורך, ולהתעדכן בזמן אמת באמצעות אפליקציית DB Navigator, או באתר הרשמי של רכבת גרמניה.
המחירים גבוהים במיוחד אם נוסעים ספונטנית ברכבות מהירות. התכנון המוקדם משתלם.
עוד נקודה מהותית היא פערי המחירים. נסיעה ספונטנית ברכבת ICE עלולה להיות יקרה מאוד, ולעיתים אפילו יקרה יותר מטיסה פנימית. למשל, כרטיס לכיוון אחד ברגע האחרון בין ברלין למינכן יכול לעלות מעל 215 יורו לאדם. לעומת זאת, אם מזמינים כרטיס כחודש מראש דרך האתר או האפליקציה, ניתן למצוא מחירים החל מ־20–30 יורו לנסיעה ארוכה. המשמעות היא שמי שמתכנן את מסלול הטיול שלו מבעוד מועד, יכול לחסוך סכומים ניכרים. ברכבות האזוריות המחירים קבועים פחות או יותר, אך גם כאן יש כרטיסים קבוצתיים יומיים שיכולים להוזיל את העלויות.
Deutschlandticket – מהפכה בתחבורה הציבורית
מזה מספר שנים מוצע בגרמניה כרטיס ה Deutschlandticket: כרטיס חודשי ארצי מסובסד שמחירו היום (נכון לקיץ 25) 58 יורו. הכרטיס תקף בכל רחבי גרמניה ברכבות האזוריות (RB ו- RE הבין עירוניות), בתחבורה ציבורית עירונית (אוטובוסים, מטרו וחשמליות) ואפילו במספר מעבורות לחציית נהרות – אך לא ברכבות ICE או Intercity המהירות. מדובר באפשרות משתלמת במיוחד למי שמתכנן לשהות שבועיים־שלושה בגרמניה, להתנייד בעיקר באזורים מסוימים ולשלב טיולים יומיים. יתרונו הגדול הוא מחירו הזול והפשטות: כרטיס אחד, מחיר אחד, שימוש בכל אמצעי התחבורה הציבורית המקומית והאזורית ללא צורך בקניית כרטיסים נוספים או להסתבך בג'ונגל התעריפים הבירוקרטי. כדאי לשים לב לכך שנסיעה למרחקים ארוכים באמצעות הכרטיס אפשרית אמנם אך לוקחת הרבה מאוד זמן – לעתים יותר מכפול בהשוואה לנסיעה ברכבות המהירות. בנוסף לכך, הכרטיס תקף לחודש קלנדרי אחד, כלומר במידה וטיולכם מתוכנן לדוגמא מסוף חודש ספטמבטר ועד תחילת אוקטובר, תזדקקו לשני כרטיסים. את הכרטיס ניתן לרכוש רק באמצעות האפליקציה ורק כמינוי (!!) כך שיש לבטלו מיד עם ההזמנה עבור החודש שאחרי שהייתכם בגרמניה. נשמח לסייע לכם ולייעץ בעניין רכישת ה Deutschlandticket ותכנון הטיול שלכם בגרמניה.
יתרונות השימוש ברכבות לתיירים
לתיירים מישראל, הבחירה ברכבת על פני רכב שכור יכולה להיות חכמה במיוחד אם הטיול מתמקד בערים ובאזורים עם כיסוי תחבורתי טוב. יתרונות הנסיעה ברכבת כוללים חיסכון בדלק, ביטוח וחניה, הגעה ישירות למרכזי הערים והאפשרות ליהנות מהנוף תוך כדי נסיעה מבלי להתרכז בנהיגה. מצד שני, מי שמתכנן מסלול גמיש מאוד, או טיול באזורים כפריים מרוחקים במיוחד, יגלה שללא רכב פרטי יהיה קשה מאוד להתנייד.
התחבורה ברכבות בגרמניה מציעה שילוב בין מהירות גבוהה לנגישות אזורית, עם יתרונות ברורים למי שמזמין כרטיסים מראש או עושה שימוש ב־Deutschlandticket. לצד החוויה הנוחה והידידותית, חשוב לקחת בחשבון את נושא האיחורים ולתכנן בהתאם. עבור משפחות או זוגות המעדיפים להתמקד בערים ובנסיעות מתוכננות, ויתור על רכב שכור יכול להיות משתלם, חסכוני ובעיקר נוח.
בעיירה ווכנהיים שבפפאלץ, בין כרמים יפיפיים ונוף כפרי רגוע, שוכנת חורבת ווכטנבורג – או כמו שאוהבים לקרוא לה: "המרפסת של הפפאלץ". כשתעלו אליה ברגל (הליכה נעימה, לא קשה) תבינו למה. מהתצפית נשקפים יערות הפפאלץ וכן הגבעות והכרמים של עמק הריין – נוף שמרגיע את הנשמה. הטירה עצמה נבנתה אי שם כ- 900 שנה לפני זממנו ונהרסה במאה ה-17, אבל עד היום חורבותיה והנוף יפיפיים. במקום פועל מזנון-מסעדה שבו מוגש אוכל מקומי טעים, כמובן יין מקומי מצוין ונוף.
טירת ווכטנבורג
ווכנהיים שלמרגלות הטירה היא עיירת יין אותנטית בלב הכרמים. הקרקע הגירית, מזג האוויר החמים והאהבה של המקומיים ליין יוצרים תנאים מושלמים לריזלינגים רעננים – ולא רק. ביקב המשפחתי Wachtenburg Winzer תוכלו לטעום ולרכוש יינות מקומיים וליהנות מכל לגימה.
ומה עם אוכל? ובכן, כאן נכנס לתמונה הזאומאגן Saumagen – מאכל פפאלצי ידוע (שאינו מיועד למי שמקפיד על צמחונות או כשרות): קיבה ממולאת בתערובת בשר ותפוחי אדמה. אם תעדיפו משהו קליל יותר, יש גם כופתאות כבד (Leberknödel), Flammkuchen ונקניקיות מעולות.
מקומות לאכול בווכנהיים והסביבה
Hambels "מטבח פפאלצי איכותי ופשוט ברמה גבוהה. מטבח פלצי מסורתי שמגיש מנות ביתיות ללא פוזה, אבל ברמה קולינרית גבוהה. במיוחד מומלץ כאן הזאומגן (Saumagen) והמנות המקומיות. המטבח מוגש באווירה אינטימית ושירות ידידותי. .
חוויה ייחודית עם כוכבי מישלן ומחירים בהתאם (כ- 250 יורו לאדם). חובה להזמין שולחן מראש. שילוב בין מטבח פפאלצי מסורתי עם אלמנטים יפניים מודרניים. המקום קיבל לאחרונה כוכב נוסף שני ממישלן.
מסעדה קטנה וציורית שבה "מבשלים בעצמם" – אווירה חמה וידידותית, עם מנות כמו שניצל וצלייה מעולה, תפריט משתנה ולפעמים יצירתי. הן המקום והן המנות מקבלים שבחים רבים על שירות מעולה ואוכל מצוין. לדוגמה: "שניצל ויין מעולים, שירות נהדר" ותיאורים כמו "הישיבה בחצר פנימית, האוכל – מצוין"
המסלול המעגלי הקל מאוד מהעיירה אל המבצר נמצא באתר ובאפליקציית Komoot. ממולץ מאוד למטיבי לסת.
כוסות היין של חבל הפפאלץ נקראות בפי המקומיים דובהגלאס Dubbeglas העיירה ווכנהיים Wachenheim
Kochkäse, בגרמנית: "גבינה מבושלת" היא גבינה רכה מסורתית שמקורה באזורים כפריים בדרום ומרכז גרמניה, ובמיוחד באזור האודנוואלד Odenwald – חבל ארץ קטן, מיוער והררי במרכז גרמניה בסמוך לעיר היידלברג.
גבינת קוכקזה באודנוולד
Kochkäse im Odenwald
זוהי גבינה כפרית, פשוטה וטעימה, שנחשבה בעבר חלק מן ה"מטבח העני" – היא הוכנה בבית ממצרכים פשוטים, המתכון בהמשך. כיום היא כבר נחשבת לגאוות האיזור. המקומיים אוהבים מאוד לסיים טיול של סופ"ש במזג אויר נאה עם בירה קרירה וקוכקזה עם בצל כבוש, תבלינים טריים וכמה פרוסות של לחם כפרי באחת מחצרות הבירה (Jöste היא אחת מיני רבות באיזור) תחת כיפת השמים בחצר בירה נאה.
איך מכינים אותה?
ה-Kochkäse מיוצרת בדרך כלל מגבינה לבנה לא שמנה Quark, סודה לשתייה המסייעת להמסה ותורמת למרקם, וכן חמאה ולעיתים גם חלמון ביצה. לטיבול משמש בד"ק קמצוץ קימל בתור תוספת אופציונלית. בתהליך הבישול, הקוארק מחומם באיטיות עד שהוא נמס והופך לקרם גבינתי חלק, עם טעם חמצמץ עדין ומרקם חלק ונימוח. הריח מורגש, אבל רחוק מן האינטנסיביות של גבינות מסריחות.
ארפורט היא אחת הערים העתיקות והחשובות במזרחה של גרמניה. היא נזכרת לראשונה במאה ה-8, והתפתחה במהרה כמרכז סחר ולימוד בזכות מיקומה על דרך הסחר העתיקה ויה רגיה Via Regia. בימי הביניים הייתה העיר תחת שלטון הארכיבישוף של מיינץ, ופעלה בה אוניברסיטה חשובה, שבה למד גם מרטין לותר. לאורך הדורות שימשה העיר כמרכז דתי, כלכלי ותרבותי, וגם בתקופת החלוקה של גרמניה נותרה עיר משמעותית במזרח.
ארפורט היא עיר הבירה של מדינת המחוז תורינגיה, והיא משלבת אווירה היסטורית וקצב חיים מודרני. הרחובות העתיקים שלה, נהר הגרה Gera הזורם דרכה, הבתים בצבעים חמים, והגנים הרבים – כל אלו יוצרים תחושה ידידותית.
הקלאסיקה של תורינגיה – הנקניקייה עם התיבול המסורתי, נצלית על הגחלים בכיכר העירגשר קרמר מעל הגרההמקווה של ארפורט מן המאה ה 13מוסיקה אורבנית על גשר קרמר בלב ארפורטקטדרלת ארפורט
מה לראות בארפורט
במרכז העיר העתיקה של ארפורט נמצאים שניים מן הסמלים הבולטים שלה – הקתדרלה של ארפורט Erfurter Dom, מבנה גותי מרשים שנבנה כבר במאה ה-12. לצידו ניצב כנסיית סוורוס Severikirche, ויחד הם יוצרים את אחת מתמונות הנוף המזוהות ביותר עם העיר.
עוד גאווה מקומית היא גשר קרמר Krämerbrücke – גשר אבן מהמאה ה-14 שעליו בתים קטנים וחנויות, ואפשר ממש לטייל עליו כאילו היה רחוב קטן. זהו אחד הגשרים הבנויים היחידים באירופה שעדיין מיושבים.
למטיילים חובבי היסטוריה מומלץ לבקר ב־Augustinerkloster, מנזר אוגוסטיני שבו חי מרטין לותר כנזיר צעיר. המנזר שוחזר בקפידה וכולל גם מוזיאון קטן.
במרכז העיר תמצאו את Marktplatz עם בתי קפה, חנויות קטנות, ודוכני שוק עונתיים. כדאי מאוד לעצור בכיכר אם קצת רעבים ולטעום את הנקניקייה התורינגית – מלכת אוכל הרחוב וגאוות תוריגיה – לא מיועד לצמחונים או לשומרי כשרות. מומלץ להקדיש זמן גם לשוטטות רגלית בשכונות עם בתים עתיקים Fachwerkhäuser, ולהיכנס לאחד מגני העיר כמו Egapark, גן בוטני רחב ידיים עם מתקנים לילדים, חממות ופרחים צבעוניים.
ארפורט מציעה גם חוויות מודרניות – מוזיאונים, תיאטרון, מופעים חיים, ופסטיבלים שונים לאורך כל השנה. במיוחד מהנה הוא שוק חג המולד Erfurter Weihnachtsmarkt, אחד הגדולים בגרמניה.
היהדות בארפורט
לארפורט היסטוריה יהודית עשירה במיוחד. כבר במאה ה-11 חיה בעיר קהילה יהודית משגשגת. שרידיה נשמרו באופן יוצא דופן, וכוללים את בית הכנסת הישן Alte Synagoge – העתיק ביותר ששרד בשלמותו בצפון אירופה וכן מקווה תת-קרקעית מהמאה ה-13 הצמודה לנהר, ואת בית הקברות היהודי העתיק.
בשנת 2023 הוכר המתחם היהודי העתיק של ארפורט Komplex Jüdisch-Mittelalterliches Erbe in Erfurt כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ההכרה הזו מדגישה את חשיבותה של ארפורט בהיסטוריה של יהדות אשכנז, ואת הייחודיות בשימור הממצא הארכיאולוגי מתקופת פריחתה של הקהילה במקום. האתרים ניתנים לביקור ומלווים בתערוכות אינטראקטיביות המאפשרות להעמיק בהיסטוריה התרבותית והדתית של הקהילה היהודית בעיר.
אזהרה: הפוסט, מלבד כמה שורות חריגות, אינו מכוון לצמחונים.
האוכל הטורקי בגרמניה הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הקולינרי של המדינה, במיוחד בערים הגדולות. עם הגעת גלי מהגרים טורקים משנות ה־60, נפתחו מסעדות, מאפיות ודוכנים שהביאו איתם טעמים חדשים כמו דונר קבב, לאחמאג'ון, קופטה, בורקס ואיירן. הדונר, במיוחד, הפך לאחד המאכלים הנמכרים ביותר ברחבי גרמניה, ולעיתים אף עבר התאמה לטעם המקומי.
המטבח הטורקי בגרמניה אינו מסתכם במזון רחוב – קיימות גם מסעדות משפחתיות המגישות אוכל ביתי אותנטי. האוכל הטורקי משלב מסורת, תבלינים עדינים ומרכיבים טריים, ומעשיר את התרבות הגרמנית בגיוון טעמים ומפגש תרבויות.
