המרכז הבינלאומי לאמנות האור, השוכן במבנה אשר שימש בעבר כמבשלת הבירה Lindenbrauerei בעיר אונה (Unna), הוא ייעד מיוחד ומרתק עבור שוחרי אמנות.
מאז שנת 2001, מוצגת בו אמנות עכשווית על פני שטח תת-קרקעי של 2,600 מטרים, ששימש כמרתף הקירור של מבשלת הבירה בעיר. ייחודו של המוזיאון טמון בהתמקדותו במצגות של אמנות באור – רבות מהמצגות נוצרו במיוחד עבור החללים החשוכים ברובם, והותאמו אליהם מבחינה אסתטית וטכנית.
מוזיאון למברוק (Lehmbruck Museum) בדואיסבורג הוא אחד המוסדות המרכזיים לאמנות מודרנית ועכשווית בחבל הרוהר ובגרמניה כולה. הוא נקרא על שמו של הפסל הגרמני וילהלם להמברוק (Wilhelm Lehmbruck), יליד העיר, ונפתח לקהל בשנת 1964. המוזיאון ממוקם בלב פארק ירוק, ומבנהו, שתוכנן על ידי האדריכל, בנו של וילהלם, מאנפרד להמברוק (Manfred Lehmbruck), נחשב ליצירת מופת של אדריכלות מודרניסטית, עם חללים מוארים הפתוחים לסביבה הטבעית.
האוסף המרכזי של תצוגת הקבע במוזיאון מבוסס על עבודותיו של להמברוק, ובמהלך השנים נרכשו 165 בעיקר פסלים. בשנת 2009 נוספו לאוסף מתוך עיזבונו 33 פסלים נוספים, 18 ציורים, 11 עבודות פסטל, 819 רישומים ו־260 הדפסים – סך הכול 1,141 יצירות. יצירות אלה הושאלו בעבר על ידי משפחתו, וכיום הן חלק בלתי נפרד מהאוסף הקבוע.
מעבר לעבודות להמברוק, המוזיאון מחזיק באוסף איכותי של פיסול מודרני מגרמניה ומהעולם, כולל יצירות של אריסטיד מאיול (Aristide Maillol), אלברט ג'קומטי (Alberto Giacometti), הנרי מור (Henry Moore), נעמי רפרט (Naomi Reppart), גרהרד ריכטר (Gerhard Richter) ואחרים. בנוסף, קיימת תצוגה חשובה של ציור גרמני מהמאה ה־20, במיוחד אקספרסיוניזם – עם עבודות של אמני קבוצת "הגשר" כגון ארנסט לודוויג קירשנר (Ernst Ludwig Kirchner), אריך הקל (Erich Heckel), קרל שמידט-רוטלוף (Karl Schmidt-Rottluff), מקס פכשטיין (Max Pechstein) ואוטו מולר (Otto Mueller).
עוד מיוצגים באוסף אמנים בולטים כגון אוגוסט מאקה (August Macke), אלכסיי פון יאוולנסקי (Alexej von Jawlensky), אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka), אמיל נולדה (Emil Nolde), היינריך קמפנדונק (Heinrich Campendonk), כריסטיאן רולפס (Christian Rohlfs) ויוהנס מולצאן (Johannes Molzahn). גם זרמים נוספים באמנות הגרמנית, כמו הבאוהאוס וציוריו של מקס בקמן (Max Beckmann) וארנסט וילהלם ניי (Ernst Wilhelm Nay), מוצגים לצד תצלומים והדפסים משלימים.
לצד התצוגות הקבועות מתקיימות בו תערוכות מתחלפות, סדנאות והדרכות לכל הגילים. האמנות יוצאת מדלתות המוזיאון גם לחללים הציבוריים בעיר – כולל הפסל הענק Rheinorange, יצירתו של אוטו פיינינגר (Otto Piene), שהוצב ב־1992 במקום שבו נהר הרוהר נשפך אל הריין. הפסל בגובה 25 מטר, בצבע כתום עז, מסמל את המפגש בין טבע, תעשייה ותרבות – ערכים שמוזיאון להמברוק מבטא באופן מובהק.
שילוב מרתק של פיסול, ציור, אדריכלות ונוף הופך את הביקור במוזיאון לחוויה אמנותית כוללת. עבור חובבי תרבות, מדובר באחד היעדים החשובים ביותר של אמנות בחבל הרוהר.
Haus Kemnade הוא בית אחוזה מרשים בסגנון הרנסנס, השוכן סמוך לנהר הרוהר בין הערים בוכום והאטינגן. כיום משמש המקום כמרכז תרבות ומוזיאון ולצד אלה מסעדה משובחת. בין התצוגות שבו נמצאת אוסף נדיר של כלי נגינה עתיקים, תצוגה מזרח־אסייתית, וכן תערוכה של קופות חיסכון היסטוריות. ליד הבניין שוכן גם מוזיאון כפרי ובו בית חווה משוחזר מהמאה ה־18, ובית דבורים. במקום מתקיימים קונצרטים, תערוכות ואירועים תרבותיים. זהו יעד נהדר למבקרים שמבקשים לשלב טבע, תרבות והיסטוריה בביקור אחד. Haus Kemnade מייצג את חבל הרוהר במיטבו – מורשת תעשייתית, מסורת מקומית ואווירה פסטורלית.
הבית נבנה במאה ה־16 על יסודות מבנה ישן יותר, וכיום נחשב לאחד המבנים ההיסטוריים המרשימים באזור. הוא מוקף בתעלת מים ומשלב אדריכלות מרהיבה עם היסטוריה עשירה.
אנו ממליצים על עצירה בבית האחוזה בטיול אופניים על שביל נהר הרוהר.
המקום מעניק מסע בזמן אל התקופה שלפני המהפיכה התעשייתית ומאפשר הצצה אל האדריכלות הכפרית והתרשמות ממלאכות ומן התעשייה הזעירה של סוף המאה ה‑18 ועד ראשית המאה ה‑20. בתוך כ‑60 מבנים אותנטיים תוכלו לחזות ביצירה חיה – ממבשלת בירה עתיקה (המוכרת כמבשלת ביקבוק של המוזיאון) מבתי מלאכה למוצרי נפחות ומתכת, מאפייה, טחנת רוח, ועוד. על המלאכות מבוצעות עד היום על ידי חברי עמותה שהציבה לעצמה למטרה לשחזר ולשמר את היכולות העתיקות ואת השליטה במלאכות שמזמן חלפו מן העולם.
הביקור במקום ילהיב חובבי היסטוריה אך גם משפחות עם ילדים וכל מי שנהנה משילוב של טבע והיסטוריה.
בעיר ההיסטורית על גדות הנהר הרוהרכדאי לבקר בעיקר בזכות מקבץ מרשים של בתים עתיקים, בתי מסגרת עץ שבמרכזה ההיסטורי: בניינים מרהיבים מתקופת ימי הביניים המשוחזרים בקפידה. לצד רחוב החנויות הגנריות הסטנדרטי תוכלו למצוא במרכז ההיסטורי היפייפה גם חנויות לעתיקות, בתי קפה נחמדים ומסעדות חביבות ומגוונות. אתר חובה בביקור בהטינגן הוא הוא אתר המורשת התעשייתית במפעל הפלדה הנריכסהוטה (Henrichshütte) שמעניק הצצה על פן חשוב של המורשת התעשייתית של חבל הרוהר – ייצור הפלדה. בנוסף לאתריה ההיסטוריים, הטינגן מוקפת בנופים טבעיים יפהפיים, עם מסלולי הליכה ושבילי אופניים המאפשרים לחקור את האזור הירוק והפסטורלי המקיף את העיר.
המרכז ההיסטורי של הטינגן הוא אחד האזורים היפים והשמורים ביותר בעיר, עם רחובות צרים, בתים מאבן ועץ מסורתיים ואווירה ימי-ביניימית ייחודית. המבנים העתיקים בעיר מספרים את סיפורה של הטינגן לאורך מאות שנים ומהווים מוקד משיכה לתיירים, חובבי צילום וחובבי היסטוריה. כדאי למצוא את בית המגהץ (Bügeleisenhaus) הפוטוגני שנבנה במאה ה-17 ונקרא כך בשל צורתו. זהו אחד מסמלי העיר, וכיום פועל בו מוזיאון היסטורי קטן המציג תערוכות על עברה העיר. ה Ackerbürgerhaus הוא מבנה נוסף בעל חשיבות היסטורית, ששימש בעבר בית לחקלאים-אזרחים ושומר בקפידה על סגנון הבנייה המקורי. היום משמש הבניין כמלון קטן ומסעדה של אוכל מקומי משובח.
ראשו של התנור הענק, ממפעלי הפלדה החשובים של חבל הרוהר משקיף מגובה של כ- 55 מטרים על סביבתו ועל נהר הרוהר הזורם למרגלותיו וכן על כ- 150 שנות פעילות שבהם הותך בו הברזל שממנו יוצרו במפעל הסמוך שלל סוגי פלדה לתעשיית המכונות והרכב הגרמנית. הפלדה היא חומר הגלם שהוביל לשגשוגה הכלכלי של גרמניה אך גם ליכולותיה הצבאיות בתקופה האפלה בתולדותיה. בשיאו היה המפעל מקום עבודתם של למעלה מעשרת אלפים עובדים ובכך גם המעסיק המרכזי והחשוב של העיר. באתר מתקיימים מידי יום סיורים בנושאים שונים בד"כ בשעה 11:30. בסיור הרגיל ניתן לשמוע על תולדות ייצור הפלדה במקום, על תהליך הייצור של הפלדה בכור ההיתוך (היחיד מבין שלושה ששימוש במקום בסה"כ ועדיין עומד על תילו) על המשך עיבוד הפלדה ועוד. לעתים מתקיימים במתחם המרתק גם תערוכות אמנות, קונצרטים ואירועי תרבות שונים לרקע התפאורה הלא שגרתית. ניתן להתעדכן מראש באתר האינטרנט על האירועים השונים.
בחבל הרוהר שבגרמניה – אזור שזוהה במשך שנים רבות עם תעשייה כבדה, מכרות פחם ומפעלי פלדה – צמחה תרבות מיוחדת של גידול יוני דואר. מדובר לא רק בתחביב ותיק, אלא גם בביטוי של זהות מקומית, מסורת פועלים ופיתוח סולידריות קהילתית.
המסורת החלה כבר במאה ה-19, עם התבססות התעשייה הכבדה באזור. פועלים במכרות ובבתי חרושת, שחיו חיי עבודה קשים ותובעניים, מצאו בגידול היונים עיסוק מהנה מרגיע ולא יקר לשעות הפנאי.
אחד המוזיאונים החשובים והמרתקים בגרמניה העוסקים בהיסטוריה, בהווה ובעתיד של התחבורה בנהרות ובתעלות. הוא שוכן בשכונת רוהראורט (Ruhrort), הנמצאת בלב אזור הנמל ההיסטורי של דיסבורג, בסמוך למפגש נהרות הריין והרוהר – אחד מצמתים התחבורתיים היבשתיים החשובים ביותר באירופה.
המוזיאון לאמנות של מולהיים שוכן במרכז העיר, בבניין היסטורי מרשים ששימש בעבר את בית הדואר של העיר. המוזיאון מתמקד באמנות מודרנית ועכשווית, עם דגש על יצירה גרמנית מהמאה ה-20 וה-21, ומציע חוויה תרבותית מגוונת ועשירה.
בתקופת הבנייה מחדש לאחר 1920, רכישות ראשונות של יצירות מאת ארנסט ברלאך (Ernst Barlach), אוגוסט מאקה (August Macke), אמיל נולדה (Emil Nolde), קתה קולוויץ (Käthe Kollwitz) וכריסטיאן רוהלפס (Christian Rohlfs) הניחו את היסודות לאוסף האמנות המודרנית של המוזיאון. תשומת לב מיוחדת ניתנה לאמנים שהיו קשורים בחייהם וביצירתם לעיר מולהיים, כמו ורנר גילס (Werner Gilles), ורנר גרעף (Werner Graeff), ארתור קאופמן (Arthur Kaufmann), אוטו פאנקוק (Otto Pankok) והיינריך זיפמן (Heinrich Siepmann), אשר מיוצגים באוסף בקבוצות יצירה נרחבות.
לאחר אובדן כבד במהלך מלחמת העולם השנייה, ניתן היה לבנות מחדש את אוסף המודרניזם הקלאסי בעזרת יצירות מופת של מקס בקמן (Max Beckmann), היינריך קמפנדונק (Heinrich Campendonk), מקס ארנסט (Max Ernst), ארנסט לודוויג קירכנר (Ernst Ludwig Kirchner), אלכסיי פון יאוולנסקי (Alexej von Jawlensky) ופול קלה (Paul Klee). שלושה ציורים של קרל הופר (Karl Hofer) ואמיל נולדה, שהוחרמו בעבר כ"אמנות מנוונת" ונמכרו מחוץ לגרמניה נרכשו אז מחדש.
לאחרונה הועשרה מחלקה זו בציור מאת האנה הוך (Hannah Höch), רכישה שהתאפשרה הודות לאגודת הידידים של המוזיאון, התומכת באוספיו מאז 1979. בעקבות תערוכות שהתקיימו במוזיאון נרכשו גם עבודות של אמנים ואמניות בעלי שם בינלאומי כגון זיגפריד אנצינגר (Siegfried Anzinger), דורוטאה גולץ (Dorothee Golz), רוברט לוקנדר (Robert Lucander) ותומאס ציפ (Thomas Zipp).
מאז 2019 כולל המוזיאון גם גוף עבודות מרשים של מאה פוסטרים ופרסומים קטנים מאת יוזף בויס (Joseph Beuys), מתוך אוספו של ההיסטוריון הרפואי והאמנותי אקסל הינריך מורקן (Axel Hinrich Murken). לצד תרומות ורכישות מעיזבונות אמנים, ממשיך האוסף לגדול – גם בתחום האמנות העכשווית ביותר.
נשמח לשלב עבורכם ביקור במולהיים ובמוזיאון במסגרת טיול אמנות ואדריכלות בחבל הרוהר.
בביקור באחת ממבשלות הבירות הגדולות בגרמניה תוכלו ללמוד על טכניקת בישול הבירה המסורתית ולחוות את בישולה של אחת מהבירות הגרמניות המוכרות ביותר מסגנון פילזנר (המכונה בישראל "בירה לבנה"). במבשלה מוצעים סיורים אותנטיים, שבהם ניתן בנוסף לאינפורמציה מקיפה גם לטעום קצת מן המשקה שהוא אחד מיסודותיו של חבל הרוהר. לאחר הסיור מומלץ להנות מארוחה קלילה ונעימה בליווי בירה טרייה במזנון המודרני שבמקום
בשנת 1902, בזמן שחבל הרוהר היה בעיצומו של תהליך תיעוש מהיר, הקים התעשיין אוגוסט תיסן August Thyssen את מפעל הפלדה מיידריך Meiderich, שפעל בדיסבורג עד שנת 1985. לאחר סיום הפעילות של יצרן הפלדה נאבקו רבים מתושבי העיר נגד הריסת התנורים, המבנים והמתקנים שבמקום ולמען שימור והנצחת המורשת התעשייתי ועלה בידם למנוע את הריסתם ואת שינוי הייעוד של הקרקע. כך נוצר במתחם פארק מהגדולים מסוגו בעולם שבו מבני התעשיה הענקיים של מפעל הפלדה מתכסים אט אט בטבע הפראי שמחזיר לעצמו אט אט את השליטה בפארק. ההתערבות בתהליך השתלטותה של הצמחיה על המתקנים היא לצורת שימור בטיחותם של המבנים ושל המבקים בפארק.
