קטגוריות
דורטמונד

אגם פניקס Phoenix See

מי שמבקר היום באגם, מטייל בטיילת המקיפה אותו ובשכונת המגורים יתקשה להעלות על דעתו שהאיזור היה לב ליבה של תעשיית הפלדה בדורטמונד עד תחילתה של המאה הנוכחית. הפרק התעשייתי של השטח בו נמצא האגם מתחיל לפני כמעט 200 שנה כאשר ליד טירת הוֹרְדֶה (Hörder Burg) הוקם מפעל פלדה ומסתיים ב 2001, עם סגירת המפעל הענק שהיה בבעלות חברת ThyssenKrupp.

ניקוי השטח

ארבע שנים מאוחר יותר, הוחל בעבודות הפירוק, טיהור הקרקע מזיהום קיצוני והצפת האזור לאגם מלאכותי. במהלך חמש השנים הבאות ניתן היה לראות את מה שנחשב לאתר הבנייה הגדול ביותר באירופה. במהלך הבנייה סולקו כ-420,000 מטרים מעוקבים של בטון מהמפעל שפונה כמו כן פונו יותר מ-2.5 מיליון מטרים מעוקבים של קרקע, ובכך התגלה מחדש עמק שבו זרם בעבר נהר האֶמְשֶר. באוקטובר 2010 הוחל במילוי האגם ושישה חודשים לאחר מכן הוא הגיע למפלס הנוכחי. האגם משמש מאז כאזור פנאי חשוב בעיר ומציע לתושבי הסביבה ולאורחים מבחוץ אפשרויות מגוונות לטיולים סביבו שיט בסירה, ריצה ורכיבה על אופניים, או ישיבה נינוחה בבתי קפה ומסעדות. בדירות היוקרה שנבנו סביב לאגם מתגוררים רבים מעשירי העיר, ביניהם גם שחקנים של מועדון ה BVB.

על גבי האי באגם פניקס מוצב שריד לעידן התעשייתי של המקום: אגס תומס, כך מכונה המיכל ששימש לשינוע של ברזל מותך בתחומי מפעל הפלדה פניקס.

הרחצה במי האגם אסורה (פרט למשתתפי הטריאתלון שמתקיים במקום כל שנתיים) וזאת לא מפני שהמים מזוהמים, אלא דווקא להיפך: האגם מוזן ממי תהום ואיכות המים נבדקת בכל שנה מחדש והיא גבוהה ביותר ואינה מראה כל שריד מזיהומי העבר התעשייתי. האכלה של עופות המים מסכנת אף היא את האיזון הביולוגי העדין של האגם ולכן גם היא אסורה.

יין חבל הרוהר – אם תרצו.

כמה מתושבי העיר מטפחים מזה מספר שנים כרמים במדרונות הסובבים את האגם ומפיקים כמה מאות בקבובי יין של חבל הרוהר – איזור שמתחבר בתדמיתו עם עבודה קשה – היפוכם של איזורי הנופש והיין של איטליה, צרפת, ספרד ויוון! זוהי חלק מיוזמה לשיקום נופי ולחיזוק התרבות הקהילתית המקומית. כרמי האזור הקטנטנים נטועים בזנים עמידים לאקלים הצפון-גרמני, והם מטופלים בשיטות אורגניות ביו-דינמיות (שיש בהן אלמנטים איזוטריים). ייצור היין כאן מתבצע בכמויות קטנות, תוך דגש על איכות וטעם ייחודי. בשל תנאי הקרקע המיוחדים והשפעת האגם, היינות מפגינים רעננות וניחוחות יוצאי דופן. הכרם הפך גם מוקד משיכה תיירותי, עם טעימות מודרכות ואירועי תרבות.

מה בסביבה?
ניתן לשלב ביקור במקום וטיול סביב לאגם בביקור בתצוגת Phoenix des Lumiers או להמשיך מכאן אם הגעתם באופניים לכוון פארק ווסטפליה ולהמשיך לאורך שביל האופניים של נהר האמשה. הנהר שעשוי לגרום לכם להתאהב בחבל הרוהר. אהבה ממבט שני.

קטגוריות
אתרים דורטמונד

פניקס דה לומייר Phoenix des Lumières

בדרום דורטמונד, בלב אזור שהיה בעבר אחד ממרכזי התעשייה החשובים של חבל הרוהר, שוכנים היום אולמות התעשייה ההיסטוריים של מפעלי הפלדה פניקס. האולמות, שבהם נהגו לייצר מתכות ולשנע חומרי גלם, הפכו לפני מספר שנים למוקד תרבותי חדשני שבמרכזו מאות מקרנים שמכסים את הקירות הגבוהים, התקרות החשופות והחללים העצומים בסרטים ותמנות של אחד מהנושאים המוצגים בחללים לסירוגין. המבקרים נכנסים אל תוך אולם ייצור עצום ממדים, שבו האווירה התעשייתית עדיין ניכרת בכל פינה. במקום רעש המכונות שומעים היום פס קול מוזיקלי עוצמתי, ובמקום גיצי הברזל הרותח נצפות הקרנות צבעוניות של יצירות מופת מעולם האמנות – מציורי ואן גוך ועד חוויות מולטימדיה מודרניות. הקירות, הרצפה והתקרה הופכים למעין קנבס עצום המקיף את הצופה מכל עבר, ומייצר תחושה של כניסה לתוך היצירה עצמה.

החוויה מדגישה את המאמץ של דורטמונד וחבל הרוהר לשמר אתרי תעשייה ישנים ולהפיח בהם חיים חדשים. מי שמגיע לפניקס דה לומייר יכול להתרשם גם מן האזור שמסביב – אגם פניקס, שנוצר על שטח מפעלי הפלדה לשעבר, מציע מסלולי הליכה נעימים, בתי קפה ומסעדות. הביקור בפניקס דה לומייר מתאים לכל גיל.

תמונות של הונדרטווסר וקלימט מוקרנות על קירות ההיכל בדורטמונד פניקס דה לומייר
תמונות של הונדרטווסר וקלימט מוקרנות על קירות ההיכל בדורטמונד פניקס דה לומייר

לעתים מוקדשת ההקרנה בנוסף לאמנות לנושאים נוספים כמו החיים תחת פני המים, מצרים העתיקה, וכדומה. כדאי להתעדן באתר הבית לגבי זמני ונושאי התצוגה.

תצוגה העוסקת בעולם הטבע התת ימי בפניקס דה לומייר בדורטמונד
תצוגה העוסקת בעולם הטבע התת ימי בפניקס דה לומייר בדורטמונד
קטגוריות
אמנות אתרים דורטמונד תרבות

המוזיאון לאמנות והיסטוריה של התרבות

המוזיאון הוותיק ביותר מסוגו בחבל הרוּר נוסד ב 1883 ושוכן בבניין היסטורי המשלב בין מוזיאון לאמנות ומוזיאון להיסטוריה. מן התקופות הפרה-היסטוריות ועד המאה ה-20, המוזיאון מאכלס אוספים חשובים של ציור ופיסול עד שנת 1900: רהיטים, אמנות שימושית ועיצוב. כמו כן פריטים המתעדים מן העת החדשה גרפיקה, צילום, טקסטיל, היסטוריה עירונית, ארכאולוגיה. תצוגה מהירה של ההיסטוריה התרבותית: מהעת העתיקה ועד לעיצוב מודרני.

מוצג שעשוי לעניין במיוחד מבקרים יהודים וישראלים: האנדרטה הוירטואלית לנספים במלחמת העולם השנייה: הפסל שתוכנן על ידי הפסל בנו אלקן Benno Elkan מתאר סצנה של נשים אוחזות בילדיהן בייאוש וגברים מגנים על עצמם מפני אבנים כבדות הנופלות עליהם. אלקן, יליד דורטמונד, היגר לאנגליה ב-1934 והתפורסם בעולם אחרי המלחמה. יצירתו הידועה ביותר היא מנורת שבעת הקנים מברונזה העומדת בירושלים מול בניין הכנסת. אלקן עבד שנים רבות על תכנון האנדרטה, בין היתר כדי לעבד את חוויותיו מהמלחמה. אולם האנדרטה שתכנן, שאמורה הייתה להיות באורך 9 מטרים וגובה 3 מטרים, מעולם לא נוצקה כמתוכנן. דגם גבס שהכין האמן נעלם אף הוא, והשתמרו רק שבע תמונות בשחור-לבן של אותו הדגם. הוא חלם לראות את האנדרטה מוקמת בדורטמונד עיר הולדתו אך נפטר ב 1960 ולא זכה לכך. נכדתו, ברין המיל, פעלה שנים רבות לאחר מותו כדי להגשים את חלומו של סבה וכמה עשורים מאוחר יותר אכן הוחלט ליצור דגם וירטואלי של האנדרטה באמצעות מחשב. תהליך ה"בנייה" נמשך שנה שלמה, ובמהלכו פיתחו המהנדסים שחזור תלת-ממדי הניתן לצפייה באמצעות משקפי תלת מימד או על גבי מסך טבלט. בשנת 2017, ביום הולדתו ה-140 של אלקן, הוצג הדגם הווירטואלי בטקס חגיגי, ונכדתו הייתה הראשונה שצפתה בו. האנדרטה הווירטואלית מוצגת כיום במוזיאון לאמנות והיסטוריה של תרבות במרכז דורטמונד, ומבקרים יכולים להשאיל את המשקפיים ולהתבונן באנדרטה שלא נבנתה מעולם או לצפות באנדרטה על גבי מסך בכניסה למוזיאון.

קטגוריות
אתרים דורטמונד

מכרה צולרן בדורטמונד Zeche zollern

טירת פאר שהיא מכרה פחם. אתרים רבים מנציחים בחבל הרוהר את המורשת התעשייתית ואת מורשת עבודת הכרייה. מכרה צולרן מיוחד באדריכלות, ביופיו של היכל המכונות בסגנון היוגנדסטיל המפורסם שהפך לאיקונה תרבותית של העיר – עדות מפוארת לעבר התעשייתי בגרמניה. אולם המכונות הגדול עשוי לבנים אדומות וחלונותיו ענקיים ומשובצים בזכוכית צבעונית כחלונותיה של כנסייה. כדאי לבקר באתר המורשת התעשייתית מהיפים בגרמניה. טיפוס במדרגות אל ראש מגדל המעלית של המכרה מעניק תצפית מרשימה על דורטמונד ועל מרכז חבל הרוהר.

אך אל תתנו לפאר ולחלונות הצבעוניים להטעות אתכם. ההסברים המרתקים במקום עוסקים גם בצדדים הפחות יפים של העבודה במכרה, למשל על שגרת העבודה במתקני השטיפה של הפחם. עדויות של פועלים מתארות את העבודה הקשה, את הנזקים הבריאותיים שנגרמו כאן לעובדים ומספרים על אמצעי הגנה ובטיחות לא מספקים מעל ומתחת לקרקע.

קטגוריות
טיולים ומסלולים

מי אנחנו?

איתי פלדי

מורה דרך מורשה בישראל, מהנדס מכונות, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר בגרמניה משנת 2000. עם הולדת בתי בשנת 2010 החלטתי על שינוי מקצועי: ויתרתי על מקום עבודה בטוח בתחום ההנדסה לטובת עניין מקצועי גדול עוד יותר בהדרכה, תכנון והפקת טיולים אשר במרכזם האמונה העמוקה בכך שבני האדם וסיפורם הופכים את המקומות למעניינים. האג'נדה בקליפת אגוז: קודם בני אדם: אחר כך אתרים. כך הוקמה במינסטר שבגרמניה חברת התיירות Israel mal anders ומאז אני עוסק בארגון תיירות בת קיימא (ולעיתים אף בהדרכה). משנת 2014 החברה חברה באיגוד מארגני תיירות בת קיימא Forum anders Reisen . תחילה הוצעו טיולים לישראל עברו הקהל דובר הגרמני וב 2024 נוספו יעדים מרתקים בגרמניה שמיועדים למי שמעוניין לצלול ולהבין את הייעד הנגיש, המורכב והמרתק במרכז אירופה. העיסוק המרתק בתיירות מעניק לי הגשמה עצמית וקשר יומיומי עם משפחתי וחברי בישראל. בעיקר מושכים אותי נושאים וייעדי טיולים שנמצאים מחוץ לפוקוס של תעשיית התיירות ההמונית וכן קידומו של ענף התיירות הבת קיימא: בחירת יעדי טיול ודגשים מרתקים שאינם שגרתיים עבור לקוחות שמאסו בנחילי התיירות ההמונית.

על לקוחותי נמנים מצד אחד קהלים מארצות דוברות גרמנית שמעוניינים להכיר זויות חדשות של ישראל ומצד שני גם קהלים ישראלים הסקרנים להכיר יעדים לא שגרתיים באירופה ובמיוחד בגרמניה.

ד"ר ליסה יהודה

נולדתי וגדלתי בעיר גֵרָה שבמדינת תורינגיה שבגרמניה, חייתי ולמדתי בהיידלברג, ושם פגשתי את בן זוגי מישראל. בעקבות האהבה עברתי בראשית שנות ה-2000 לישראל – ארץ שמשכה אותי מאז ומעולם. שני בניי נולדו בישראל, ובין גידול ילדים לניהול משק הבית, כתבתי את עבודת הדוקטורט שלי על תקופת הצלבנים, ועבדתי כארכאולוגית וכמורת דרך. אך המולדת תמיד נשארת מולדת והבית החדש הפך להיות ארץ אהובה. כארכאולוגית, זכיתי לחשוף אוצרות חבויים שקבורים באדמה מאות ואלפי שנים ולהעניק להם קול מחדש. וכמדריכת טיולים, פגשתי אינספור אנשים מרתקים וביקרתי באתרים שכבשו את ליבי.

במהלך העשורים שבהם חייתי בישראל, תמיד חשתי געגוע לגרמניה: לערים העתיקות, ליערות לפלגי המים, לנהרות, לכפרים שבהם נדמה שגם הזמן עוצר מלכת, לטירות ולמנזרים מכוסי עצי אלון וקיסוס, לארמונות מהודרים שגם בהם הטיח מתקלף…

כבר מילדות הכרתי את הטיולים והמסעות. משפחתי הרבתה בטיולים רגליים – בין אם זה ליער הסמוך לקטוף פטריות ואוכמניות, לשדה ללקט עשבי תיבול, או לטירות, ארמונות, ופסגות הרים. אחרי כל טיול, ולו הקצר ביותר, שבים הביתה עם חוויות חדשות החודרות עמוק אל הלב – במיוחד מקומות שאיש כמעט אינו מכיר, זוכים למראות נדירים ולתחושות שלא ניתן למצוא בכל מקום. השנים בישראל העניקו לזיכרונותיי מגרמניה עומק, חדות וצבעוניות מחודשת, ועם הגעגועים הגיעה גם ההערכה למדינה עם אינספור גוונים, מקומות ידועים אך אין ספור פינות נסתרות שטרם התגלו…

ההתמחות שלי היא בתכנון והדרכת טיולים פרטיים בני ימים בודדים או ארוכים יותר בישראל וכן במקומות בהם ביליתי פרקים חשובים מחיי בגרמניה. טיולים שאותם אני מתאימה במיוחד לרצונות ולתחומי העניין של לקוחותיי.

תחומי התמחותנו מחוץ לישראל

כמובן שהיום הנורא של ה 7 לאוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם הביאו עמם מכה קשה גם לתיירות לישראל והעמידו גם אותנו בפני אתגר מקצועי שהטביע את חותמו על הפעילות שלנו. לאחר מחשבה מעמיקה – הגענו להחלטה להעמיק את התמחותנו ביעדים בגרמניה. ליסה הביאה עמה ניסיון וידע יקר ערך אודות איזורים בה גדלה ולמדה בגרמניה: עמק הריין והמדינות טורינגיה וסקסוניה. ואיתי התמקד בהעמקת היכרותו עם חבל הרוהר: אזור אשר אופייו הייחודי ריתוק אותו שנים רבות, המורשת התעשייתית העשירה שלו אך מעל הכל השינוי הקיצוני והפיתוח שעבר בעשורים האחרונים. הלימוד האינטנסיבי של איזור זה, מפגשים רבים עם תושביו (רבים מהם נמנים על חוג לקוחותיו בטיולים לישראל), למעלה מ-2.000 ק"מ של רכיבה על אופניים לאורכו ולרוחבו  – כל אלה אפשרו לו להעמיק את ידיעותיו אודות התרבות, ההסיטוריה והקולינריה של האיזור ולהכיר מאות יעדים מרתקים אשר יש לו להציע עבור כל קהל יעד בדגשים שונים ומגוונים – כמעט בכל תחום אפשרי.

קטגוריות
אתרים חבל הרוהר

האמשר EMSCHRER: נהר חוזר לחיים

במשך כמאה שנים שימש נהר האמשר כתעלה פתוחה ומצחינה למי שופכין ביתיים ותעשייתיים של חלקים גדולים של חבל הרוהר – מטרופולין של מליוני תושבים.

אחרי שנים רבות של כריית פחם הקרקע בשטחים נרחבים של האיזור הפכה למעין גבינה שוויצרית ואיבדה מיציבותה, דבר שמנע בניית מערכת ביוב מאסיבית תת קרקעית העשוייה צינורות בטון – כפי שמתאפשר באיזורים עירוניים רגילים. במקום צינור שופכין, "הוקרב" לצורך העניין נהר האמשר – הוא יושר לתעלה ארוכה, קרקעיתו רוצפה בלוחות בטון גדולים והוא הפך תעלת שופכין מצחינה שכל מי שיכל היה מתרחק ממנה כמה שניתן. התעלה הובילה את מי השופכין למספר מכוני טיהור שמוקמו מחוץ לערים.