וורדן (Werden), פרוור של אסן המרוחק רק מספר דקות ברכבת (בקו S6) ממרכז העיר הוא רובע ציורי בדרום העיר ממש על גדות נהר הרוהר. הוא ידוע ואהוב בתור ייעד לטיול בזכות הסמטאות היפות שבמרכזו, הבתים העתיקים והאווירה הכפרית־היסטורית בלב חבל הרוהר. על הטיילת על גדות נהר הרוהר ובמרכז הישן תמצאו בתי קפה קטנים, קונדיטוריות ומסעדות עם אוכל גרמני מקומי וגם מנות מודרניות. שתי (!!) מסעדות מעוטרות כוכבי מישלן תמצאו גם כן במקום. ורדן מושכת סטודנטים בזכות הקמפוס של אוניברסיטת הפולקוונג לאמנות, מה שמוסיף לאווירה הייחודית שילוב של תרבות, היסטוריה ויצירתיות. הביקור בורדן מתאים למי שמחפש הפוגה רגועה מהעיר הגדולה ומעוניין לגלות צד אחר, מרגש ושקט של אסן.
ממש בצמוד לרחוב החנויות המרכזי שבמרכז העיר ניתן לבקר בקתדרלה של אסן, שהיתה לאורך כמעט 1.000 שנים מקום מושבו של הפראונשטיפט (Frauenstift Essen). המונח "פראונשטיפט" מתאר מעיין מוסד נוצרי לנשים, הדומה למנזר. "קרן כנסייתית לנשים אצילות". נשות השטיפט לא חיו לפי כללי הנזירות הנוקשים של מנזרים אחרים. הכניסה למוסד לא חייבה נדרים, אלא הייתה בחירה לחיות במסגרת קהילתית בעלת אורח חיים דתי. תפקידן העיקרי של הנשים בקהילה זו היה התפילה למען נשמות המתים ובקשת חסדו ותמיכתו של האל עבור החיים. המוסד הוקם בשנת 852, על ידי הבישוף אלטהיידיס מהילדסהיים. אלטהיידיס נקבר במקום לאחר מותו בשנת 874. המוסד העניק לנשים השכלה, השפעה פוליטית ואפשרות לחיים עצמאיים יחסית. מאמצע המאה ה-10 נהנתה קהילת הנשים מתמיכתו של בית המלוכה שהעניק לה זכויות מיוחדות ואדמות נרחבות. קשרי המשפחה ההדוקים בין הגבירות המנהלות את המוסד לבין שושלת הקיסרות תרמו לתור הזהב של המנזר באסן, שנמשך עד אמצע המאה ה-11. הנשים יזמו את הקמתם של מבנים מפוארים והזמינו יצירות אמנות יקרות ערך, שרבות מהן עדיין נחשבות לחלק מאוצרות הכנסייה וניתן לראות אותם במוזיאון המרשים לצד הקתדרלה.
החיים בשטיפט
הפעילות המרכזית כללה תפילה יומית משותפת במסגרת מקהלת הכנסייה וכן תפילות סדירות למען נשמות המתים. הנשים יכלו לעזוב את המוסד בכל עת, בין אם כדי לשוב למשפחתן ובין אם כדי להינשא. עם הזמן, המקום הפך למוקד דתי ותרבותי חשוב, והקתדרלה הקשורה אליו ממשיכה להעיד על גדולתו.
סופו של השטיפט
המנזר בוטל בשנת 1803 במסגרת הרפורמות של נפוליאון, אך אוצרותיו: יצירות האמנות והפריטים הדתיים נשארו רכושה הקתדרלה של אסן.
אולם הקולנוע ליכטבורג באסן עם למעלה מ 1200 מקומות ישיבה
אולם הקולנוע ההיסטורי והייחודי נפתח בשנת 1928 והוא היום הגדול בגרמניה ויכול להכיל למעלה מ-1,200 צופים. במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק המבנה קשות, אך שוקם והוא ממשיך לפעול ולשלב בין קסם קולנועי קלאסי לטכנולוגיה מודרנית. הוא מארח הקרנות סרטים, פסטיבלים ואירועים מיוחדים. בזכות גודלו, עיצובו הייחודי ואיכותו האקוסטית הוא נחשב לאחד מאולמות הקולנוע המהנים ביותר בגרמניה ונקודת ציון של מורשת תרבותית באסן.
אולם הקולנוע ליכטבורג באסן עם למעלה מ 1200 מקומות ישיבה
סרטים מוקרנים בגרמניה כמעט תמיד כשהם מדובבים לשפה הגרמנית. לעתים נדירות מוקרנים סרטים בשפת המקור (בתכנית מופיע אז הקיצור של "שפת המקור וכתוביות" OmU) סרטים בשפת המקור מוצגים מידי פעם באולם המרכזי (בעיקר בימים ראשון ושני) וכדאי לשאול בקופה או לבדוק באינטרט במהלך שהות בעיר במידה ותרצו לצפות בסרט ללא ידיעת השפה הגרמנית.
במרכז אסן נמצא בניין בולט ויוצא דופן מאוד. מבוקר עד ערב נפגשים כאן לעבודה בחלל משותף אנשים שמרכז עולמם אמנות. מתקיימות כאן תצוגות על פני שבע קומות לא שגרתיות בעליל. בערבים ניתן לקחת חלק באירועי תרבות ובסופי שבוע יש גם הופעות. יש גם אפשרות לינה במלון המאוד מקורי שנמצא בבניין. זהו המקום המושלם להיות בו יצירתי, להתחבר עם אנשים מעניינים וליהנות מתרבות.
בדרומה של אסן תהנו מהטבע היפה של העיר. העיר גובלת בדרומה בנהר הרוהר, שמתרחב לכדי אגם נאה שאורכו כ 3 קמ והוא מוקף על ידי שביל הליכה Baldeney Steig עם תצפיות יפות מן ההרים שמסביב. אורכו של השביל 27 ק"מ, אך ניתן להסתפק בהליכה של שעתיים עד שלוש לאורך השביל מצפון או מדרום לאגם ולשלב בהליכה סיור בוילה הוגל (ראה להלן) שנמצאת ממש על השביל. במזג אויר קייצי כדאי לבלות מספר שעות בחוף האגם (לדוגמא SeaSide Beach) שם ניתן לשכור קייאקים או סירת פדאלים, לשחק כדור עף וגם לטבול במימי הנהר. ניתן גם לקצר את מסלול ההליכה בחציית האגם על סיפונן של אחת הסירות החוצות את האגם.
וילה הוגל באסן הייתה בית מגוריה של משפחת התעשיינים קרופ KRUPP בין השנים 1873 עד 1945. היום שייך המתחם כולו לקרן קרופ. המתחם כולל גנים יפיפיים, פיסת יער נאה בשולי העיר ובמרכזם הוילה המרשימה, הממחישה את צמיחתה של תעשיית הפלדה והמכונות של גרמניה ואת היותה הכוח המניע את הכלכלה הגרמנית.
קרן קרופ המוכרת רשמית כ‑Alfried Krupp von Bohlen und Halbach‑Stiftung נוסדה בשנת 1966 על ידי אלפריד קרופ פון בוהלן און הלבך. כל נכסיו של אלפריד קרופ – הן הרכוש הפרטי והוילה והן הקונצרן – עברו לאחר מותו ועל פי צוואתו של קרופ לקרן פילנתרופית. הצוואה נכנסה לתוקף עם מותו ב־30 ביולי 1967, והקרן החלה לפעול ב־1 בינואר 1968.
חדר המגורים של וילה הוגל עם אור שמש טבעיאחד מ 399 חדרים בוילה הוגל, מחדר זה נשקף נוף יפה של הגנים ושל נהר הרוהר למרגלות הוילההספרייה של בית משפחת קרופ, וילה הוגלמימין לשמאול: הבן הבכור אלפריד שהיה האחרון מבני המפחה שעמד בראש הקונצרן, (עומד:) גוסטב פון בוהלן אונט הלבך, ברטה עם ברטה קרופ פון בוהלן אונט הלבך וחלק משאר ילדיהם בציור התלוי בוילה הוגלמדחף של ספינה מתוצרת קרופ מוצג בחצר הוילה
הוילה מונה 399 חדרים ונמצאת במרכזו של פארק מרהיב המשקיף על אגם בלדני ונהר הרוהר. הוילה היא הרבה יותר מביתה של משפחת קרוף, אחת ממשפחות התעשיינים החשובות בגרמניה – היא סמל של התעשייה של גרמניה המהווה מרכיב מרכזי כל כך בתרבות הגרמנית. הפלדה ותעשיית המכונות עיצבה את גרמניה כפי שאנו מכירים אותה היום: מדינה תעשייתית, מדינת רווחה, אך גם חברה שהובילה לתהומות האפלים ביותר שידעה ההיסטריה האנושית. היטלר ביקר 4 פעמים את הוילה וחברת קרופ היתה שותפה חשובה בבניית העוצמה הצבאית של הרייך השלישי תוך שיעבודם של רבבות עובדי כפייה.
הוילה והפארק עם שביליו הרבים נגישים היום לציבור – והם מספרים את סיפור המשפחה אך לדעתנו ניתן להבין כאן פן חשוב בזהות הגרמנית. תערוכה קבועה ב"הבית הקטן" מספרת את סיפורה של משפחת קרופ ואת תולדות חברת הכרייה והפלדה מהחשובות בגרמניה. כאן גם ממוקם הארכיון ההיסטורי של חברת קרופ, עם אוספים עשירים שמשמשים נקודת מפגש עבור חוקרים מהעולם כולו. ב 2023, עם ציון 150 שנה לבניית הווילה ביקר נשיא גרמניה וולטר שטיינמאייר במקום והדגיש בנאומו את תמיכתה של משפחת קרופ במשטר הנאצי, את עובדי הכפייה ששועבדו על ידי החברה ותרומתה של חברת קרופ לתעשיית הנשק ולבניית מכונת המלחמה הנאצית. עם זאת ציין שטיינמאייר את מאמציה של קרן קרופ, שמנהלת היום את המקום ומתעדת את מורשת המשפחה שלא לטשטש או להצניע את הפרק האפל בעברה של המשפחה.
וילה הוגל באסן
הנקודה הישראלית. השם קרופ עשוי להיות מוכר לישראלים רבים. החברה טיסנקרופ (ThyssenKrupp) נוצרה בשנת 1999, בעקבות המיזוג בין שתי ענקיות תעשייה גרמניות: Thyssen AG – חברת פלדה ותעשייה שהוקמה עוד במאה ה‑19 על ידי משפחת טיסן. וחברת Fried. Krupp – חברת הפלדה של משפחת קרופ, גם היא מהוותיקות והמשפיעות בתעשייה הגרמנית שבוילה שייכת לה אנו נמצאים. טיסנקרופ (ThyssenKrupp), תאגיד תעשייה מהגדולים בגרמניה, הוא הגורם המרכזי בייצור הצוללות שנרכשו על ידי ישראל ועמדו במוקד אחת מפרשיות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה: פרשת הצוללות (תיק 3000).
תוכלו לשלב ביקור מרתק בוילה הוגל בכל אחד מן הטיולים השונים שאנו מציעים לחבל הרוהר, אך נשמח גם לתכנן עבורכם מסלול טיול אינדיבידואלי שיכלול את האתר המרתק.
ההיסטוריה של העיר עתיקה יותר מזו של ברלין, דרזדן או מינכן. בשנת 2002 חגגה אסן 1150 שנה לייסוד המנזר והעיר. למרות שאסן היא (אחרי דורטמונד) העיר השנייה בגודלה בחבל הרוהר עם כמעט 600 אלף תושבים, נחשבת העיר לחשובה שבערי חבל הרוהר ושוכנת בליבו. כמו לשאר הערים בחבל הרוהר, גם לאסן עבר תעשייתי חשוב והיא הייתה בעבר מרכז של כריית פחם ויצור פלדה. אסן היא מקום מושבן של כמה חברות ענק, ביניהן ספקיות האנרגיה RWE, E.ON, ענקית הפלדה תיסנקרופ Tyssen Krupp ועוד…
בית הונדרטווסר בפארק הגרוגה באסןפארק הגרוגה בקיץ
העיר היא גם מרכז תרבותי משמעותי עם מוזיאונים רבים, תיאטראות ואתרי מורשת מהחשובים ביותר באזור. בולטים במיוחד בין השאר אתר צולפארין Zollverein – מכרה ענק בעבר המשמש כיום כמרכז תרבות ויצירה ומוכר כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו ווילה הוגל – ביתם של משפחת התעשיינים קרופ. העיר מציעה גם איכות חיים גבוהה עם הרבה שטחים ירוקים ואזורים לנופש, להליכה נעימה בטבע ולרכיבה על אופניים.
תנורי הקוק הענקיים הם חלק בלתי נפרד מן הנוף ומן המורשת התעשייתית של חבל הרוהר.
אחדים מ- 17 האתרים הוכרזו כאתרי מורשת בגלל תפקידם המרכזי בייצור הפלדה ומספרם הגדול של העובדים שהפעילו אותם במשך עשרות שנים. במתקן התעשייתי הענק (לעתים אורכו מאות מטרים) מחממים אבני פחם (לאחר שנגרס לחצץ גס) בטמפרטורות גבוהות (עד 1.500 מעלות צלזיוס) לכ- 20 שעות ללא נוכחות חמצן. בתהליך הופך הפחם לחומר המכונה קוקס (אין כמובן קשר לסם האסור).
קוקס נקבובי, תוצר של שריפת הפחם ללא נוכחות חמצן תנורי הקוקס
