המפעל, שנפתח ב-1928, היה אחד מאתרי ייצור הקוקס הגדולים והמשמעותיים באזור הרוהר. כיום, אחרי שחדל מתהליכי היצור ב 1992 Kokerei Hansa הוא אתר היסטורי ותיירותי שנשמר כחלק מפרויקט שימור אתרי המורשת התעשייתית Route der Industriekultur.
מחבר: Etai
עם שטח של יותר מ-68 דונם, זהו אחד הגנים הבוטניים הגדולים באירופה, השוכן בלב דורטמונד. יש כאן מה לגלות: הפארק היה בעבר פארק ארמון, יש בו מסלול טיול בנוף חורש, שטחי ביצות, גנים של צמחי מרפא שימושיים וצמחים אקזוטיים ייחודיים בבתי התצוגה לצמחים. שלא כמו פארק ווסטפליה שטח הגן הפתוח וזמין בכל יום ובכל שעה. עבור בתי התצוגה לצמחים קיימים שעות פתיחה ייחודיות. תוכלו למצוא את כל המידע הדרוש לביקור באתר האינטרנט.
דורטמונד: צפון העיר Nordstadt
חלקה של העיר דורטמונד הצפוני לתחנת הרכבת ומרכז העיר של דורטמונד מונה כ 60 אלף תושבים ונחשב לאזור הבעייתי של העיר. שם שיצא לו במרחבי חבל הרוהר כולו שנובע מגורמים של אבטלה, פשיעה ואחוז גבוה יחסית של מהגרים שריכוזם באזור קטן יחסית מקשה על הצלחת קליטתם. עם זאת, ניתן למצוא כאן גם סצנה של תרבות ואמנות אשר מתפתחת לה אט אט באזור זה של דורטמונד ומתבטאת בין השאר באמנות רחוב יפיפייה: גרפיטי חוקי ומוזמן וגם כזה שאינו חוקי ושלא הוזמן.

אנו ממליצים על ביקור בחלק זה של דורטמונד כדי להשלים באופן אותנטי את התמונה של חבל הרוהר ולהתרשם בסיור באחד הרובעים שרוב דייריהם עדיין משלמים את מחירן של התמורות שעברו על האזור כולו בעשורים האחרונים. במרחק הליכה קצר מתחנת הרכבת ניתן להגיע לרחוב מינסטר (Münsterstrasse) שבו מעידים בתי העסק (מספרם הגדול של דוכני הדונר, וחנויות מכולת של מוצאים מאפריקה, אסיה וארצות ערב ועוד..) על חלקם היחסי הגבוהה יחסית של מהגרים בין תושבי האזור. מרכזה של צפון העיר הוא סביב כיכר בורזיק Borsigplatz. הכיכר היא שם ידוע בגרמניה, במיוחד בקרב חובבי כדורגל, שכן היא נחשבת לערש לידתו של מועדון הכדורגל BVB. בשנת 1909, נוסד המועדון על ידי קבוצת צעירים מהכנסייה הקתולית המקומית בכנסיית השילוש הקדוש הסמוכה. הפגישה המכוננת נערכה בפאב מקומי, מעין מועדון לצעירי הקהילה השכונתית, שעמד בצידה של כיכר בורזיג. לכיכר עצמה יש היסטוריה אורבנית מרשימה. לא במקרה היא מזכירה כיכרות פריזאים שכן היא תוכננה בהשראת עיצובים של אדריכל בירת צרפת ז'ורז' האוסמן, במאה ה-19. לאורך השנים היו ניסיונות להפוך את הכיכר לצומת רגילה, אך היא נשמרה אודות להתנגדות התושבים בפורמט ההיסטורי כמעגל תנועה וכמונומנט לאדריכלות העיר. בעבר, הכיכר הייתה המרכז של רובע הוש התעשייתי. היו בה בנקים, בתי קפה וחנויות כלבו. היום, רוב העסקים כאן הם מספרות ומזללות רחוב, כמעט כולן על טהרת צבעי צהוב ושחור – כצבעי המועדון. אחד המאפיינים החשובים של הכיכר הוא שהיא ממשיכה להיות מקום מפגש לאוהדי דורטמונד לאחר ניצחונות חשובים, ובה גם מתחילים תהלוכות החגיגה המסורתיות של המועדון במידה ויש מה לחגוג.

הכנסייה המקומית, Dreifaltigkeitskirche הסמוכה לכיכר (כ 250 מטרים מצפון לכיכר), בה נולד המועדון, מקיימת תערוכה קבועה המסבירה את ההקבלות שבין דת לכדורגל, ומציגה את תחילת דרכו של המועדון.
בדרום דורטמונד, בלב אזור שהיה בעבר אחד ממרכזי התעשייה החשובים של חבל הרוהר, שוכנים היום אולמות התעשייה ההיסטוריים של מפעלי הפלדה פניקס. האולמות, שבהם נהגו לייצר מתכות ולשנע חומרי גלם, הפכו לפני מספר שנים למוקד תרבותי חדשני שבמרכזו מאות מקרנים שמכסים את הקירות הגבוהים, התקרות החשופות והחללים העצומים בסרטים ותמנות של אחד מהנושאים המוצגים בחללים לסירוגין. המבקרים נכנסים אל תוך אולם ייצור עצום ממדים, שבו האווירה התעשייתית עדיין ניכרת בכל פינה. במקום רעש המכונות שומעים היום פס קול מוזיקלי עוצמתי, ובמקום גיצי הברזל הרותח נצפות הקרנות צבעוניות של יצירות מופת מעולם האמנות – מציורי ואן גוך ועד חוויות מולטימדיה מודרניות. הקירות, הרצפה והתקרה הופכים למעין קנבס עצום המקיף את הצופה מכל עבר, ומייצר תחושה של כניסה לתוך היצירה עצמה.
החוויה מדגישה את המאמץ של דורטמונד וחבל הרוהר לשמר אתרי תעשייה ישנים ולהפיח בהם חיים חדשים. מי שמגיע לפניקס דה לומייר יכול להתרשם גם מן האזור שמסביב – אגם פניקס, שנוצר על שטח מפעלי הפלדה לשעבר, מציע מסלולי הליכה נעימים, בתי קפה ומסעדות. הביקור בפניקס דה לומייר מתאים לכל גיל.

לעתים מוקדשת ההקרנה בנוסף לאמנות לנושאים נוספים כמו החיים תחת פני המים, מצרים העתיקה, וכדומה. כדאי להתעדן באתר הבית לגבי זמני ונושאי התצוגה.

בדומה לפארק גרוגה באסן, בדורטמונד תוכלו לבקר בפארק ווסטפלן. הריאות הירוקות של העיר הגדולה בחבל הרוהר אירחו גם הן את תערוכת הגינון המתקיימת בגרמניה מידי שנתיים והגן מציע למבקרים בו מגוון אטרקציות מעניינות, החל מגן הוורדים מן הגדולים והעשירים במיני וורדים במדינה, רכבת פנימית למשפחות עם ילדים, רכבל המעניק מבט עילי על הגינות, בריכת פלמינגו ובתי קפה פסטורליים. במרכז הפארק תוכלו לעלות למרפסת התצפית של מגדל הטלוויזיה המוכנה בחיבה על ידי תושבי העיר פלוריאן ומתנשא לגובה 219 מטרים מעל סביבתו.

מן המרפסת בגובה 141 מטרים מעל סביבתה ניתן להשקיף על חבל הרוהר ועל דורטמונד ולראות היטב אף את שרידיהם של מפעלי הפלדה ותנורי הענק ששימשו את תעשיית הפלדה במפעלי פניקס שפעלו בדורטמונד עד סוף המאה העשרים.

מוזיאון האוסטוואל Ostwall בדורטמונד מציג אוספי אומנות עכשיוית. הוא משתכן בבניין היסטורי ששימש במקור כאחת ממבשלות הבירה הגדולות והחשובות בגרמניה: UNION BIER. מהמוצגים האקספרסיוניסטיים ועד לאמנות וידאו וצילום עכשוויים, יצירות של אמנים המבטאות את קשר בין האמנות ליום יום האישי.

מהמוצגים האקספרסיוניסטיים ועד לאמנות וידאו וצילום עכשוויים, יצירות של אמנים המבטאות את קשר בין האמנות ליום יום האישי ומשקפות את העולם שבו אנו חיים באמצעות כלים של אמנות. המוזיאון מאפשר למבקריו לקחת חלק פעיל ולנסות מגוון צורות יצירתיות של התמודדות עם האמנות.


מגג המוזיאון תוכלו להנות מתצפית יפה על מרכז העיר, על איזורי התעשייה שהוסבו לשטחים ירוקים, ועוד. אסור לפספס.
המוזיאון הוותיק ביותר מסוגו בחבל הרוּר נוסד ב 1883 ושוכן בבניין היסטורי המשלב בין מוזיאון לאמנות ומוזיאון להיסטוריה. מן התקופות הפרה-היסטוריות ועד המאה ה-20, המוזיאון מאכלס אוספים חשובים של ציור ופיסול עד שנת 1900: רהיטים, אמנות שימושית ועיצוב. כמו כן פריטים המתעדים מן העת החדשה גרפיקה, צילום, טקסטיל, היסטוריה עירונית, ארכאולוגיה. תצוגה מהירה של ההיסטוריה התרבותית: מהעת העתיקה ועד לעיצוב מודרני.
מוצג שעשוי לעניין במיוחד מבקרים יהודים וישראלים: האנדרטה הוירטואלית לנספים במלחמת העולם השנייה: הפסל שתוכנן על ידי הפסל בנו אלקן Benno Elkan מתאר סצנה של נשים אוחזות בילדיהן בייאוש וגברים מגנים על עצמם מפני אבנים כבדות הנופלות עליהם. אלקן, יליד דורטמונד, היגר לאנגליה ב-1934 והתפורסם בעולם אחרי המלחמה. יצירתו הידועה ביותר היא מנורת שבעת הקנים מברונזה העומדת בירושלים מול בניין הכנסת. אלקן עבד שנים רבות על תכנון האנדרטה, בין היתר כדי לעבד את חוויותיו מהמלחמה. אולם האנדרטה שתכנן, שאמורה הייתה להיות באורך 9 מטרים וגובה 3 מטרים, מעולם לא נוצקה כמתוכנן. דגם גבס שהכין האמן נעלם אף הוא, והשתמרו רק שבע תמונות בשחור-לבן של אותו הדגם. הוא חלם לראות את האנדרטה מוקמת בדורטמונד עיר הולדתו אך נפטר ב 1960 ולא זכה לכך. נכדתו, ברין המיל, פעלה שנים רבות לאחר מותו כדי להגשים את חלומו של סבה וכמה עשורים מאוחר יותר אכן הוחלט ליצור דגם וירטואלי של האנדרטה באמצעות מחשב. תהליך ה"בנייה" נמשך שנה שלמה, ובמהלכו פיתחו המהנדסים שחזור תלת-ממדי הניתן לצפייה באמצעות משקפי תלת מימד או על גבי מסך טבלט. בשנת 2017, ביום הולדתו ה-140 של אלקן, הוצג הדגם הווירטואלי בטקס חגיגי, ונכדתו הייתה הראשונה שצפתה בו. האנדרטה הווירטואלית מוצגת כיום במוזיאון לאמנות והיסטוריה של תרבות במרכז דורטמונד, ומבקרים יכולים להשאיל את המשקפיים ולהתבונן באנדרטה שלא נבנתה מעולם או לצפות באנדרטה על גבי מסך בכניסה למוזיאון.
אתר הזיכרון הוקם בבניין שהיה בעבר תחנת משטרה ובתקופת השלטון הנאצי שימש את הגסטפו בדורטמונד למעצר וחקירה של מתנגדי המשטר ממש על יד תחנת הרכבת של העיר. הוחזקו עונו ונרצחו כאן יהודים, אנשי אופוזיציה ובני קבוצות אחרות שנרדפו על ידי המשטר הנאצי.
טירת פאר שהיא מכרה פחם. אתרים רבים מנציחים בחבל הרוהר את המורשת התעשייתית ואת מורשת עבודת הכרייה. מכרה צולרן מיוחד באדריכלות, ביופיו של היכל המכונות בסגנון היוגנדסטיל המפורסם שהפך לאיקונה תרבותית של העיר – עדות מפוארת לעבר התעשייתי בגרמניה. אולם המכונות הגדול עשוי לבנים אדומות וחלונותיו ענקיים ומשובצים בזכוכית צבעונית כחלונותיה של כנסייה. כדאי לבקר באתר המורשת התעשייתית מהיפים בגרמניה. טיפוס במדרגות אל ראש מגדל המעלית של המכרה מעניק תצפית מרשימה על דורטמונד ועל מרכז חבל הרוהר.
אך אל תתנו לפאר ולחלונות הצבעוניים להטעות אתכם. ההסברים המרתקים במקום עוסקים גם בצדדים הפחות יפים של העבודה במכרה, למשל על שגרת העבודה במתקני השטיפה של הפחם. עדויות של פועלים מתארות את העבודה הקשה, את הנזקים הבריאותיים שנגרמו כאן לעובדים ומספרים על אמצעי הגנה ובטיחות לא מספקים מעל ומתחת לקרקע.



רובע הקרויצפירטל בדורטמונד הוא מרכז הסצינה האלטנטיבית של העיר , תחליף לאיזור הקניות הגדול והגנרי של מרכז העיר. במרחק הליכה של 15 דקות דרך המרכז (לא לפספס את המוסד הוותיק קיוסק ברגמן Bergamnn בדרך לשם) תמצאו את הרובע בו אוהבים רבים מהמקומיים להנות מסיבוב קניות מהנה ולצאת לאכול הרחק ממדבריות הרשתות הגדולות. גשר מולר Möllerbrücke הוא תחנת הרכבת התחתית בלב הרובע.

בין החנויות והגלריות המעניינות שניתן לבקר בהן תמצאו גם את בונה ומתקן הכינורות Bley und Sohn (כאן מתקיימים סדנאות פתוחות, קונצרטים בסגנון "סלון ביתי" וניתן גם לראות את מלאכת תיקון ובניית כלי הנגינה), גלריות, חנויות עיצוב, מספרות מקוריות (Kinky Frisuer im Park) , בתי קפה ומסעדות קטנות לבילוי בכל שעות היום. הרובע מושך בעשורים האחרונים בעיקר משפחות צעירות וסטודנטים ומתחיל להתאפיין מטבע הדברים גם בגנטריפיקציה.
