עיר קטנה ורבת משמעות

ויימאר, עיר הרוח, האמנות והדרמה של גרמניה, מהווה יעד אידיאלי למטיילים המתעניינים בהיסטוריה, באמנות ובתרבות. העיר נגישה בקלות ברכבת, ומומלץ לשהות בה לפחות יום מלא (או שניים) כדי להיחשף לשפע הסיפורים, ולמורשת החשובה שלה. השפעתה של העיר על התרבות, ההיסטוריה והזהות הגרמנית גדולה מאוד. כאן נולדו רעיונות פוליטיים ויצירות תרבותיות ששינו את פני גרמניה וחלקם אף את אירופה כולה – מהקלאסיקה הספרותית של גתה ושילר דרך בית הספר לבאוהאוס והרפובליקה הראשונה של גרמניה, ועד מחנה הריכוז המעיד על נקודת השפל של ההיסטוריה הגרמנית ושל התרבות האנושית. ויימאר מדברת בקול רם על חירות, יצירה ואחריות היסטורית. ההיצע התרבותי, לצד אפשרויות קולינריות מגוונות, גלריות וחנויות מיוחדות, משרה תחושה של עיר גדולה ומלאת חיים, אף על פי שהעיירה בלב תורינגיה מונה כ- 65 אלף תושבים בלבד. העיר נוחה להליכה רגלית, מלאה גנים, אתרי תרבות ומוזיאונים – שילוב אידיאלי לטיול מהנה ומעשיר.

מגתה ועד הבאוהאוס

ויימאר מוכרת בעולם כעירם של יוהאן וולפגנג פון גתה ופרידריך שילר – שני עמודי התווך של הספרות הגרמנית. שניהם חיו ופעלו בעיר במאה ה־18, ובתיהם הפכו למוזיאונים מבוקרים עד היום. תחת חסותם של דוכסי סקסוניה־ויימאר, הפכה העיר למוקד תרבותי מהמעלה הראשונה, מה שהעניק לה את הכינוי "אתונה של הצפון".

בתחילת המאה ה־20 נוסדה בעיר תנועת הבאוהאוס Bauhaus, ששינתה מן היסוד את עולמות האדריכלות והעיצוב ברחבי העולם עד היום. המבנה ההיסטורי של בית הספר עדיין קיים, לצד מוזיאון הבאוהאוס המחודש, ומספר את סיפור המפגש בין אמנות, פונקציונליות וחזון חברתי.

ויימאר הייתה גם המקום שבו נוסדה רפובליקת ויימאר – האפיזודה הדמוקרטית הראשונה של גרמניה אחרי סיומה של מלחמת העולם הראשונה – שנגדעה עם עליית הנאצים לשלטון ב- 1933. סמלים מהתקופה הזו – כולל אולם הקונגרסים שבו התכנסה האסיפה הלאומית – עדיין קיימים וממחישים את המתח בין תקווה לכישלון.

אז מה כדאי ללכת לראות בוואימאר?

ביתו של גתה Goethes Wohnhaus

ביתו של גתה בויימאר הוא אחד מאתרי המורשת החשובים של גרמניה, בו חי ופעל המשורר במשך כחמישים שנה. הבית שוכן ליד הפארק על נהר האילם ומשמר את האווירה התרבותית של תקופת הווימאר הקלאסית. המבקרים יכולים להתרשם מהריהוט המקורי, מכתבי היד והספרים האישיים. האוסף כולל גם יצירות אמנות שגתה אסף במסעותיו. היצירה החשובה ביותר של גתה היא הטרגדיה "פאוסט", שנחשבת לאבן יסוד בספרות העולמית ומבטאת את חיפוש האדם אחר משמעות וידע. המקום מציע הצצה נדירה לחיי היומיום והיצירה של אחד מענקי הרוח של אירופה. לצד ביתו של גתה כדאי לבקר גם ב"גן של גתה" Park an der Ilm – פארק רומנטי רחב ידיים לאורך נהר אילם.

ביתו של פרידריך שילר Schillers Wohnhaus

בית המשורר הלאומי הוא היום כיום מוזיאון מרתק ועדות חיה לרגעי היצירה האחרונים בחייו. כאן כתב מחזות חשובים ובהם "וילהלם טל" וכך עוצב כאן חלק קטן אם כי לא שולי של התרבות הגרמנית. חדר העבודה, הספרייה והחפצים האישיים נשמרו באותנטיות מרגשת. חדרי ביתו של שילר מעוטרים בריהוט מקורי מעזבונו, לצד פריטים דומים מתקופת הקלאסיקה. בקומת הקרקע ניתן לבקר בחדרי השירות והמשרתים. בקומה הראשונה התגוררה אשתו של המשורר, שרלוטה, ושם גם חדרי ילדיו. בעליית הגג נמצא חדר המגורים של שילר עצמו. גולת הכותרת היא חדר עבודתו, שבו השתמר ברובו הריהוט המקורי. לוחות תצוגה על חייו ויצירתו של המשורר רב־הפנים, וכן על תולדות המבנה, מעניקים הצצה נוספת לחיי היומיום ולפעילות בביתו של שילר. הבית מעניק הצצה נדירה לעולמו הרוחני והאינטלקטואלי. זהו אתר חובה לכל מי שמתעניין בשירה, דרמה והיסטוריה תרבותית.

שני הבתים בווימאר – של גתה ושל שילר – מציגים שני עולמות תרבותיים קרובים אך שונים. בבית גתה ניכרת החיוניות, האסתטיקה והקשר העמוק למדעי הטבע ולאמנות הקלאסית. ביתו של שילר משדר צניעות וריכוז אינטלקטואלי, עם דגש על הדרמה והחיפוש הרעיוני. גתה חי כאן חמישים שנה, שילר רק שלוש, אך שניהם עיצבו יחד את "ויימאר הקלאסית".
הביקור בשני הבתים מעניק חוויה היסטורית ותרבותית ייחודית.

מוזיאון הבאוהאוס Bauhaus-Museum

"הבאוהאוס בא מויימאר" הוא שמה של התערוכה הקבועה במוזיאון הבאוהאוס, והיא מתמקדת בשאלות המפתח, הרעיונות וההצעות העיצוביות של הבאוהאוס ובמשמעותם בחיינו כיום. הבאוהאוס היה מקום לניסויים באמנות החופשית והיישומית, בעיצוב ובארכיטקטורה. התערוכה נשענת על האוסף המוזיאוני הוותיק ביותר בעולם לעבודות מבית הבאוהאוס. האוסף נוסד בידי מנהל בית הספר ומייסדוו וולטר גרופיוס בשנות ה־20 וגדל מאז לכ־13,000 פריטים. ביניהם מנורת השולחן המפורסמת של וילהלם וגנפלד וקרל יאקוב יוקר, קומקום התה של מריאן ברנדט, כיסא הרשת של מרסל ברויאר, רהיטים של לודוויג מיס ואן דר רוהה ועבודות גרפיות של פאול קלה – ועוד ועוד.. כאן ניתן להבין את חשיבות בית הספר ואת השפעת סגנון הבאוהאוס על עולם האמנות והעיצוב.

הספרייה העתיקה של אנה אמליה Herzogin Anna Amalia Bibliothek

– אחת הספריות ההיסטוריות המרשימות באירופה, שנבנתה בסגנון רוקוקו. הספרייה ההיסטורית עם האולם המרשים והמפורסם שלה היא חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו "ווימאר הקלאסית". מדי שנה מבקרים כאן כ‑100,000 בני אדם. לצד הספריה ההיסטורית, (בה ניתן לפסוע רק עם כיסוי מיוחד לנעליים שמסופק במקום) ניתן לבקר גם באגף המודרני. מעל למיליון פריטי מדיה ניתנים ללימוד בחדרי הקריאה או להשאלה. בין הפריטים נמצאים כ‑150,000 פריטים על מדפים פתוחים במרכז הלימוד, שאפשר לעיין בהם או לשאול לפי הצורך. גם אולם הספרייה המודרני הסמוך לספריית הרוקוקו מרהיב ביופיו ומומלץ בהחלט לבקר בו גם שלא למטרות קריאה או מחקר.

אתר הזיכרון בוכנוואלד Buchenwald

מספר קילומטרים מן העיר הקים ה- SS בשנת 1937 מחנה ריכוז למתנגדי השלטון. "בוכנוואלד" הפך לשם נרדף לפשעי המשטר הנאצי. מחנה הריכוז היה אחד הגדולים ביותר שהקימו הנאצים על אדמת גרמניה. היום ניתן לבקר בו ולראות את את השרידים של אחדים מן המבנים וכן אנדרטאות ומוזיאון המספרים את סיפורם של כמה וכמה מן האסירים. בביקור במקום ניתן לראות את תאי הכלא, חומות המחנה ומסלולי ההליכה שבהם צעדו האסירים. המוזיאון מציג חפצים אישיים של אסירים, מסמכים, תמונות וסרטים הממחישים את מציאות היומיום הבלתי אפשריים במחנה. גם סיורים מודרכים מוצעים במקום, בהם מודגשים ערכים אוניברסלים הנגזרים מן הפשעים שבוצעו במקום, זכויות אדם והנצחת זיכרון השואה.

---