בתי מסגרת עץ (Fachwerkhäuser) הם אחד הסמלים הבולטים של גרמניה ושל מרכז אירופה.

סגנון בנייה זה התפתח כבר בימי הביניים והפך לנפוץ במיוחד בערים ועיירות עד המאה ה־19. ייחודו טמון בשלד העץ החשוף והבולט המופיע בדוגמאות גאומטריות מרשימות ובין קורותיו מילוי של טיט צבוע בד"כ בצבע לבן או צבע בהיר אחר או לחילופין, מילוי לבנים. קורות העץ הן השלד הסטאטי הנושא את משקל הבית כולו. הן מחוברות זו לזו באמצעות יתדות עץ. לכל איזור וחבל ארץ דוגמא גיאומטרית אופיינית שעל פיה נבנה שלד הקורות. לעתים קרובות מופיעים כיתובים לאורך הקורות אודות שנת הבנייה ודרי המבנה, לעתים גם טקסטים דתיים וברכות ששומרות על דרי הבית ומבקריו. במרכזי הערים נוספים לעתים גם פסלים ותבליטים לאורך הקורות האופקיות שבין קומות הבניין. מעבר לערך האסתטי, הייתה זו שיטת בנייה חסכונית שהתבססה על חומרי גלם מקומיים. בכל רחבי גרמניה נשתמרו עשרות אלפי בתים כאלה וכיום הם נחשבים נכס תרבותי והיסטורי, ומושכים מבקרים מכל העולם בזכות יופיים הייחודי והאווירה העתיקה שהם משרים. גם היום באיזורים כפריים מסויימים יש עדיין אנשי מלאכה יחידי סגולה השולטים ברזי מלאכת הבנייה המסורתית העתיקה ובונים או משפצים בתי מסגרת עץ.

בעיירה קוודלינבורג ניתן לבקר במוזיאון שמתאר את אמנות בניית בתי מסגרת העץ ואת מקומם בתרבות האדריכלית ובנוף של גרמניה ומרכז אירופה.