מעליות הפירים בחבל הרוהר היו ונותרו חלק בלתי נפרד מהנוף באזור במשך למעלה ממאה שנה. מעליות אלו שימשו להורדת והעלאת כורים, כלי עבודה וכמובן את הפחם עצמו אל תוך ומתוך עומק האדמה. מגדלי הפירים הם חלקה של המעלית הנמצא מעל האדמה: הם מרשימים בגודלם ובעיצובם והם למעשה שלטו על הנוף התעשייתי של האזור והפכו עם השנים לסימלה של העבודה הקשה ושל חבל הרוהר כולו.
עם סגירת המכרות האחרונים בשנות ה-80 וה-90, מגדלים רבים נותרו נטושים והתקבלה החלטה לשמר חלק ממגדלי הפירים ולהפוך אותן לאנדרטאות חיות למורשת התעשייתית של הרוהר. המפורסמת מכולן היא מעלית הפיר XII במכרה צולפראיין Zeche Zollverein באסן (בתמונה למטה, מואר במסגרת פסטיבל "Extraschicht 2025"), שהפכה לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומשמשת כיום כמוזיאון וכמרכז תרבות. מגדל הפיר של אסן מכונה בחיבה גם מגדל אייפל של חבל הרוהר. המעליות מהוות עדות אילמת להיסטוריה של חבל הרוהר ולהיותו המנוע שהאיץ את כלכלת גרמניה והאיזור שאפשר את מדיניות הרווחה.
על פי נתונים עדכניים יש באזור חבל הרוהר 102 מגדלי מעליות פלדה אשר הינמם מוגנים בתכנית שימור של מבני המורשת התעשייתית של החבל.
