עוד בהיותו מרכז תעשייתי במאה הקודמת, היה חבל הרוהר במקביל גם מוקד לתרבות ויצירה. במקביל למפעלי הפלדה והמכרות, צמחו באזור מוסדות תרבות כגון תיאטראות, בתי אופרה ומרכזי יצירה ואמנות, אשר פנו אל קהל שהגיע מקרב הפועלים הרבים, והיוו עבורו מקור לתרבות, בידור ולהעשרה. עם דעיכתן של התעשיות הכבדות, הוסבו חלק ממתקני התעשייה העצומים למוסדות תרבות מודרניים, והפכו את הרוהר לאזור שוקק אמנות עם אולמות כמו הגזומטר באוברהאוזן מוסיאון קופרזמוהלה בדאוזיבורג, המשלבים בין ההיסטוריה העשירה לעולם האמנות העכשווי.
מחבר: Etai
תנורי הקוק הענקיים הם חלק בלתי נפרד מן הנוף ומן המורשת התעשייתית של חבל הרוהר.
אחדים מ- 17 האתרים הוכרזו כאתרי מורשת בגלל תפקידם המרכזי בייצור הפלדה ומספרם הגדול של העובדים שהפעילו אותם במשך עשרות שנים. במתקן התעשייתי הענק (לעתים אורכו מאות מטרים) מחממים אבני פחם (לאחר שנגרס לחצץ גס) בטמפרטורות גבוהות (עד 1.500 מעלות צלזיוס) לכ- 20 שעות ללא נוכחות חמצן. בתהליך הופך הפחם לחומר המכונה קוקס (אין כמובן קשר לסם האסור).

מתחם המכרה והמתקנים של צולפריין הם אחד האתרים המעניינים והמושקעים ביותר של חבל הרוהר בתחום השימור של המורשת התעשייתית בגרמניה כולה. עד לסגירתו ב 1993 היה המכרה אחד מהגדולים של חבל הרוהר, בתחומה של העיר אסן. האזור כולו הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי ומהווה את מרכזו של פרויקט ההתחדשות של חבל הרוהר. במרכזו של המתחם, בין המכונות ששימשו לגריסת ושטיפת הפחם נמצא היום מוזיאון הרוהר שבו ניתן ללמוד לא רק על ההיסטוריה של התעשיה הכבדה של החבל, אלא גם על אופייה של האוכלוסייה המקומית ועל המנהגים ואורחות החיים הייחודיים של תושביו.
Movie Park מובי פארק
הפארק בבוטרופ, אחד הגדולים בגרמניה, הוא יעד אהוב במיוחד על משפחות עם ילדים ובני נוער. הפארק כולו מעוצב בהשראת עולם הקולנוע, וכל מתקן בו שואב השראה מסרטים מוכרים – מסרטי פעולה ועד סרטי אנימציה, עם תפאורות מושקעות שמכניסות את המבקרים לאווירה של סרט אמיתי.

יש כאן שפע של מתקנים לכל גיל – רכבות הרים מהירות לבני נוער ולחובבי אדרנלין, רכבות מתונות יותר שמתאימות גם לילדים צעירים, ומתקנים נוספים כמו מגדל נפילה חופשית שמציע חוויה קצרה לבעלי עצבים חזקים וללא פחד גבהים.
שכונות הכורים: וולהיים Welheim
בית פרטי עם גינה: מה שנחשב גם היום עבור רבים כסמל ההגשמה העצמית ייצג גם באמצע המאה ה-20 איכות חיים גבוהה וסביבת מגורים נחשקת. הצורך הגובר בידיים עובדות הניע בחבל הרוהר הנהלת המכרות להקים שכונות אטרקטיביות עבור פועלי המכרה כדי למשוך פועלים. ברוח תכנונן של "ערי הגנים" באנגליה הביאו גם בחבל הרוהר שטחים ירוקים, שדרות מתוכננות בקפידה ובתים מושקעים לסוג של פיצוי ברמת החיים עבור שגרת העבודה הקשה שלוותה את חיי היומיום תוך עבודה במכרות.