אזהרה: הפוסט, מלבד כמה שורות חריגות, אינו מכוון לצמחונים.
האוכל הטורקי בגרמניה הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הקולינרי של המדינה, במיוחד בערים הגדולות. עם הגעת גלי מהגרים טורקים משנות ה־60, נפתחו מסעדות, מאפיות ודוכנים שהביאו איתם טעמים חדשים כמו דונר קבב, לאחמאג'ון, קופטה, בורקס ואיירן. הדונר, במיוחד, הפך לאחד המאכלים הנמכרים ביותר ברחבי גרמניה, ולעיתים אף עבר התאמה לטעם המקומי.
המטבח הטורקי בגרמניה אינו מסתכם במזון רחוב – קיימות גם מסעדות משפחתיות המגישות אוכל ביתי אותנטי. האוכל הטורקי משלב מסורת, תבלינים עדינים ומרכיבים טריים, ומעשיר את התרבות הגרמנית בגיוון טעמים ומפגש תרבויות.
דונר Döner
בגרמניה, הדונר הוא הרבה יותר ממאכל רחוב – הוא תופעה תרבותית של ממש. למי שמגיע מישראל ומכיר את השווארמה, כדאי לדעת: למרות הדמיון בצורת ההכנה – בשר הנצלה על שיפוד מסתובב ונפרס לפרוסות דקות, אין מקום ממשי להשוואה בין שתי מנות הרחוב. השווארמה מתובלת בתערובת תבלינים מזרח-תיכוניים מעט חזקים יותר ומוגשת ToGo בפיתה עם טחינה ועמבה. לעומתה, הדונר הטורקי עשוי עוף או בקר, לעתים נדירות גם כבש. הוא מתובל בעדינות בעיקר בתבלינים עדינים יותר כמו פפריקה מתוקה, שום, מעט כמון. הוא מוגש בלחם שטוח עבה או לחם דונר מיוחד, ולרוב עם ירקות טריים (כרוב, חסה, בצל, עגבנייה) ורוטב יוגורט עדין – הצזיקי.
במהלך השנים הפך הדונר לאחד המאכלים הנמכרים ביותר בגרמניה, במיוחד בערים הגדולות. ובין כולן, ברלין היא זו שיצרה גרסה מקומית וחדשנית שהפכה לטרנד ממשי גם מחוץ לבירת הרפובליקה: הדונר הברלינאי. מדובר בגרסה יצירתית, עשירה ומודרנית למאכל הקלאסי, שנשענת על אותם יסודות – בשר צלוי, לחם, ירקות ורוטב – אבל מוסיפה מבחר נאה של תוספות וסגנונות. בדונר הברלינאי תמצאו ירקות קלויים, גבינת פטה, עשבים טריים ולעיתים גם בשר טבעוני או רטבים לא שגרתיים כמו מנגו-צ'ילי, שום עשבים, רוטב טבעוני או צזיקי משודרג. כך נולד סגנון שמכבד את המקור הטורקי, אך בו בזמן משקף את הרב־תרבותיות, היצירתיות והפתיחות של ברלין.
צזיקי
רוטב יוגורט קר ומרענן שמורכב מיוגורט, מלפפונים, שום ולעיתים גם שמיר או נענע. טעמו העדין והחמוץ מאזן את שומניות הבשר והופך אותו לליווי אידיאלי לדונר. בגרמניה הוא נחשב לרוטב הבסיסי והקלאסי של כל מנת דונר. הצזיקי לדונר הוא כמו העמבה והטחינה לשווארמה. ניתן למצוא בגרמניה צזיקי גם בסופר לצריכה הביתית.
איירן Ayran
איירן הוא משקה יוגורט מלוח ומרענן שמקורו בטורקיה ונפוץ ברחבי המזרח התיכון והבלקן. המשקה עשוי מתערובת של יוגורט, מים וקמצוץ מלח, ולעיתים גם קצף עדין מעל. הוא מוגש קר מאוד ונחשב מושלם לליווי מנות בשר כבדות כמו דונר ואיסקנדר, בזכות טעמו המרענן והיכולת לאזן שומניות. איירן תורם גם לעיכול ונחשב למשקה בריא ופשוט להכנה בבית.
מנת איסקנדר Iskender Teller – חגיגה טורקית, הרבה יותר מסתם "שווארמה על צלחת"
קבב איסקנדר היא כבר למעלה מ 150 שנה אחת המנות המפורסמות והאהובות בטורקיה, שמקורה בעיר בורסה ונקראת על שמו של ממציא המנה – איסקנדר אפנדי. מדובר בגרסה עשירה, עסיסית ונדיבה של דונר קבב, אשר מוגשת בצלחת ולא בלחם. המנה בנויה משכבות של לחם פיתה (או פידֶה) חתוך לקוביות, מעליו מונחים פרוסות דקות של בשר צלוי (בדרך כלל כבש או בקר, לעיתים עוף) שנפרסות ישירות מהשיפוד המסתובב. מעל הכול נשפכת רוטב עגבניות חם וריחני, וחמאה מומסת – לרוב מחלב כבשים – מוזגת ברוחב לב ברגע האחרון. בצד מוגש יוגורט סמיך וקר, שלצדו לעיתים פלפלים קלויים או עגבנייה צלויה.
המנה נחשבת לטובה במיוחד כשהיא נאכלת מיד לאחר ההגשה, כשהכול עדיין חם וטרי. היא מוגשת לרוב במסעדות יושבות ולא כדוכן רחוב, ומלווה באופן מסורתי במשקה יוגורט בשם איירן או במשקה ענבים מותסס קלות בשם שירה (şıra)
איסקנדר קבב היא לא רק ארוחה – היא סמל גאווה קולינרית טורקית.
כן, יש הבדל ברור בין מנאקיש ל־לעמאג'ון, למרות הדמיון ביניהם כחמאני בצק שטוחים עם תוספות מלוחות, שנפוצים במטבחים הערבי והטורקי בהתאמה.
מנאקיש Manakish
מאפה דמוי פיצה שמקורו במטבח הלבנוני והסורי אך גם הוא חדר ללא מעט מטבחים טורקיים. הבצק דומה לפיתה עבה, לעיתים רך ולעיתים פריך. התוספות הן לרוב זעתר עם שמן זית, גבינות (כמו עקאווי או קשקבל), בשר טחון, או שילובים. המנאקיש מוגש לעיתים קרובות חתוך למשולשים כחטיף או ארוחת בוקר.
לעמאג'ון Lahmacun
מאוד דומה למנאקיש אך מוגש בעיקר במסעדות ומזללות טורקיות מקורו במטבח הטורקי, הבצק שבו דק מאוד ופריך. עליו שכבה דקה של בשר טחון מתובל (לרוב בקר או כבש) עם עגבניות, בצל, פטרוזיליה, שום ותבלינים. לעיתים הוא מוגש כשהוא מגולגל עם עלי חסה, לימון או עשבים, ונאכל בידיים. בניגוד למנאקיש הוא דק, קריספי, כמעט כמו פיצה דקה במיוחד.
גוזלמה Gözleme
מאפה טורקי מסורתי ודק שממולא במגוון טעמים. מקורו באיזור הכפרי של טורקיה והוא נאפה על סאג' למספר שניות – עד שהבצק מזהיב ומתמלא בבועות. ניתן למצוא גוזלמה במילויים שונים כמו גבינה מלוחה, תפוחי אדמה, תרד, בשר טחון או שילובים של ירקות ועשבי תיבול. הוא מוגש חם, לעיתים עם יוגורט בצד, ונחשב לארוחה מהירה ומשביעה. עם השנים המאפה הפך לפופולרי גם ברחבי העולם, בזכות פשטותו והטעמים המגוונים שהוא מציע. השם "Gözleme" נגזר מהמילה "göz" שפירושה "עין", בהתייחסות לבועות הנוצרות בבצק בזמן האפייה.
מתכון לגוזלמה עם טויסט (כיאה לאומת הסטארט אפ) תוכלו למצוא גם בין עמודי על השולחן
פידה Pide
פידה הוא לחם שטוח טורקי מסורתי, הנאפה בתנור אבן ומוגש כמנה עיקרית או כמנה קטנה לצד תוספות שונות. הוא עשוי מבצק שמרים רך, שעם אפייתו יוצרים לו צורה אובאלית או סירה, כאשר השוליים תפוחים ומעט פריכים. מעל הפידה מניחים מגוון מילויים כמו גבינות שונות (כמו פטה או קאשקבל), בשר טחון מתובל, ירקות קלויים, ביצה ולעיתים גם נקניקיות. הפידה מזכיר במראה את הפיצה אך הוא שונה במרקם ובעושר הטעמים, והוא נפוץ מאוד בטורקיה ובמדינות הסביבה. פידה מוגש חם, לעיתים קרובות עם סלט טרי או יוגורט בצד. הוא מנה אהובה מאוד בארוחות משפחתיות ובמסעדות, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמטבח הטורקי העשיר.
מרקים טורקיים
מזללות ומסעדות טורקיות ביתיות וטובות במיוחד תזהו בקלות בכך שמוגשים בהם בנוסף לדונר (שאותו אוהבים גרמנים רבים גם ללא רקע של הגירה) או אפילו במקומו גם מנות ביתיות מן המטבח הטורקי, וחלק מן המסעדות אפילו מתמקד בהגשתן של מנות מחבלי ארץ מסויימים במולדת הטורקית.
הגשתם של מרקים טורקיים היא סימן טוב למקום ביתי ואותנטי במיוחד.
מרק עדשים Mercimek Çorbası
בראש הרשימה אחד המרקים האהובים והנפוצים ביותר בטורקיה וגם במזללות בגרמניה. המרק מבוסס על עדשים כתומות שעושות את המרק לעשיר בצבע וטעמו עדין ומעט מתוק. מרק העדשים כולל בדרך כלל בצל, גזר, ולעיתים תפוחי אדמה או עגבניות שמוסיפות גוף וטעם. בתיבול משתמשים בכמון, פלפל שחור ולעיתים פפריקה חריפה. מרק זה מזין, קל לעיכול ומרגיע – מושלם לימי חורף קרים. מוגש תמיד עם לימון
מרק יוגורט עם אורז Yayla Çorbası
מרק ייחודי שבו היוגורט הוא בסיס המרק, ומעניק לו טעם חמוץ ומרענן. המרק מכיל בדרך כלל אורז קטן, קמח לתיקון מרקם ועשבי תיבול כמו נענע מיובשת או טרייה. לפעמים מוסיפים ביצה לתוספת עשירות. מרק זה אהוב בשל האיזון בין הקרירות של היוגורט לחום המרק, והוא נחשב למרק בריאותי.
מרק קיבה טורקי İşkembe Çorbası
במטבח הטורקי מרק הקיבה – או İşkembe Çorbası – הוא מנה מסורתית ואהובה במיוחד, בעיקר בעונות הקרות ובשעות הלילה המאוחרות. הוא עשוי מבשר קיבה של בקר או עגל, שמבושלת בישול ארוך עד שהיא רכה מאוד. המרק מתובל בשום, חומץ לימון ולעיתים מוגש עם שמנת או ביצה להעשיר את המרקם. לעתים הוא גם מוגש לצורך נטרול שכרות. הוא מוערך מאוד בתרבות הטורקית כמנה עם היסטוריה עמוקה.
מרק ראש טלה טורקי Kelle Paça
מרק מסורתי מאוד פופולרי בטורקיה, שמבוסס על בישול ארוך של ראש, רגליים ואיברים נוספים של הכבשה או הטלה, עם תיבול של שום, לימון, וחומץ, ומוגש לעיתים עם פרוסות לחם. המרק העשיר והטעים מיועד לחובבי בשר. הוא מבושל במשך שעות ארוכות עם ירקות שורש ותבלינים כמו פלפל שחור, עלי דפנה ופטרוזיליה, עד שהבשר מתרכך וממלא את המרק בטעם עז ומיוחד. המרק מוגש חם מאוד במיוחד במסעדות שמרבות להגיש מנות מסורתיות.




נפתח התיאבון? בין הטיולים שלנו תוכלו למצוא גם מסלול קולינרי בחבל הרוהר ושאר המלצות על מקומות לא שגרתיים לאוכל לאורך המסלולים שאנו מציעים.
תגובה אחת על “לא רק דונר: אוכל טורקי בגרמניה”
[…] של הגירה מטורקיה וארצות ערב. במסעדות הרבות מוגש בעיקר אוכל טורקי אותנטי כמו לחמג'ון, דונר, גוזלמה. גם כנאפה ניתן למצוא […]